מבצע "חופש ללוב"

מאמר אורח על האינטרסים של אירופה במלחמה בלוב

ז'נבה (שם עט)


נפילת טריפולי בידי כוחות האופוזיציה, מעלה שוב את שאלת עתידה של לוב. במבט ראשון נראה כי שתי אפשרויות עומדות בפניה: הצלחת השבטים להתגבר על המחלוקות או מלחמת אזרחים. יריבויות ראשונות כבר החלו להופיע, עם הצלחה חלקית של הנהגת המורדים להסדיר אותן. הקורבנות הראשונים הם כמובן השבטים שתמכו בקדאפי ובשבטו, אך מה יקרה כאשר יגיע הזמן לחלק את העוגה? האם השבטים הגדולים לא ידרשו נתח משמעותי יותר? האם הברברים לא ידרשו פיצוי על שנים של אפליה?

לוב אינה מדינת לאום קלאסית, אלא אוסף שבטים עם דגל, מעין עיראק של צפון אפריקה. לוב גם נתונה להשפעה זרה רבה בשל אוצרות הטבע שלה.

המורדים במדינה החלו את דרכם אמנם כתנועה עצמאית, אך לא ניתן להתייחס אליהם היום כמשהו מלבד שכירי חרב. זו גם השגיאה העומדת בבסיס ניתוח עתידה של לוב – ההנחה הרווחת היא שמדובר בסיטואציה מקומית שתוכרע על ידי הדינאמיקה הפנימית לאחר קדאפי, כלומר בהתאם ליחסים בין השבטים והקבוצות השונות. נאט"ו נתפסת בניתוח כזה רק כמעודדת מהצד, שמפעם לפעם תמכה במורדים בעזרת תקיפות אוויריות. בחינה קרובה יותר מראה שנאט"ו היא השחקן המשמעותי ביותר בזירה, עם המורדים הלובים המשמשים כלא יותר משליחים וכהצדקה למלחמה (או "פעולה קינטית צבאית" בלשון הבית הלבן).

בקרב המורדים פועלים יועצים צבאיים מקטאר [1], בריטניה, צרפת ואיטליה [2]. המורדים גם משתמשים בנשק שסופק על ידי מצרים (באישור אמריקאי) [3],צרפת [4], קטאר ומדינות "עלומות" נוספות [5], וממומנים על-ידי מדינות זרות דוגמת בריטניה ואיטליה. כמו כן, הפעילות שלהם מתבצעת תחת מטרייה צבאית של נאט"ו, אם בצורת התקפות אוויריות או מודיעין ותוך חריגה ברורה מהחלטה 1973 של מועצת הביטחון. ההחלטה, המהווה את המנדט של נאט"ו לפעילותה, הטילה אמברגו נשק ואזור ללא טיסות מעל לוב. בעוד נאט"ו אוכפת את האזור ללא טיסות, חיל האוויר שלה עושה מעבר לשורת הדין ופועל באופן הדוק עם המורדים למיטוט כוחותיו של קדאפי [6]. כפי שציין הוושינגטון פוסט בדיווחו על גל ההפצצות במאי השנה.

בנוסף לתיאום התקפות אוויר, נאט"ו החליפה מודיעין עם המורדים לשם מיקוד ההפצצות מצד אחד וייעול פעולותיהם מצד שני. כיום, לאחר כיבוש טריפולי, הפנטגון מכחיש ושר ההגנה הבריטי מאשר [7] שנאט"ו מספקת ללובים כלי מודיעין לשם לכידתו של קדאפי, שוב בניגוד להחלטה 1973.

נראה, לכאורה, שכוחות נאט"ו מפרים בשיטתיות את החלטה 1973 על-ידי תמיכה פעילה במורדים והפצצה שיטתית של צבא קדאפי. אבל רק לכאורה. בהחלטה עצמה נמצא בין השאר סעיף הקורא להפעלת כל אמצעי הדרוש להגנה על חיי אזרחים. מכאן ההיגיון פשוט: אם תומך קדאפי יכול לשאת נשק ולסכן אזרחים, אזי הוא מטרה לגיטימית. כך מפקדות מודיעין, המתחם של קדאפי וגדודים ש"במקרה" עמדו בדרכם של המורדים הושמדו בסערת אש. אף שליחת נשק למורדים, בניגוד להכרזת האמברגו, הוצדקה על-ידי הסעיף המעורפל של "הגנה על האזרחים". בנקודה זו נתעלם מהאשמות מצד ארגונים הומניטאריים שונים על פשעי מלחמה שנאט"ו מבצעת, משום אי הידיעה האם הדברים נכונים.

בשורה התחתונה, "המורדים הלובים" ממומנים על-ידי אירופאים, מחומשים על-ידי המערב ומאומנים ונתמכים מודיעינית כמו גם צבאית על-ידי נאט"ו. לא ניתן אלא לקבוע זאת – מלחמת האזרחים של לוב היא מבצע צבאי של נאט"ו, שבו פועל חיל רגלים בלתי רשמי שלה.


המורדים הלובים – לא יותר מאשר הצדקה למבצע של נאט"ו? צילום: הלב הלובי

האינטרס האירופאי

כיבוש טריפולי, אם כן, היה סיום מבצע צבאי של נאט"ו, אך בחינת סוגיית עתיד לוב מעלה את השאלה הבאה: מה הביא את אירופה להשקיע משאבים כה רבים במערכה נגד לוב? הטיעון ההומניטארי, לאור המשך הטבח בסוריה, אינו תקף. גם עוינות לקדאפי אינה נימוק. נכון, התמהוני קרא למחוק את שוויץ מן המפה, אך ממתי אירופאי טוב נלחם במישהו על כבוד? לא, בעת המודרנית נלחמים לשם כוח. ואירופה הזקנה הפילה את קדאפי לשם העצמת כוחה דרך העצמת כלכלתה. וכאן יש צורך לסייג.

בדרך כלל כאשר מדברים על ניסיון של מדינה או אגד מדינות להפיל שלטון של מדינה אחרת, מדמיינים חבורת גברים עלומי שם ופנים בחליפות, הדנים עם קוניאק וסיגר כיצד לחלק את העולם. לאחר שהם מסכימים על סדר עולמי חדש, הם צוחקים את צחוקם המרושע או סוגדים לשטן (תלוי לאיזו מתיאוריות הקונספירציה אתם מקשיבים). כאשר אני מדבר על הנושא, אירופה פשוט קפצה על הזדמנות לשנות את לוב לטובתה. הרי גם קודם הקשרים עם לוב של קדאפי היו רווחים מאוד לאירופאים [8]. אבל, המהומות הציעו אפשרות עסקית: להפיל את העריץ הססגוני בשביל ממשלה נוחה יותר לעסקים. מי לא היה קופץ על העסקה?

נוסף על כך, מנהיגי המורדים משיבים להסתייגות הסינית והרוסית מתמיכה בהם על-ידי סילוק יזמים מן המדינות האמורות לטובת יזמים אירופאים [9]. צעד זה מתבטא בהכרח בהפסד של מיליארדי דולרים לרפובליקה העממית כמו גם לפדרציה הרוסית, בעוד אירופה מרוויחה את אותם דולרים מופסדים. הדבר גם מהווה ניצחון מדיני חשוב של אירופה על רוסיה, על-ידי מניעה מזו האחרונה להגדיל את תלותה של היבשת באנרגיה רוסית.

בשנים האחרונות רוסיה חתמה על שורה של עסקאות עם לוב בתחום האנרגיה והנשק בשווי מיליארדי דולרים במטרה להגדיל את הסחר בין המדינות [10]. בכך הקרמלין פתח חזית נוספת למצור האנרגטי על אירופה: עשירית מצריכת הנפט של האיחוד מגיעה מלוב [11] ותלותן של המדינות החלשות כלכלית בו (אירלנד, איטליה, ספרד ויוון) אף גדולה יותר [12]. לנוכח הניסיון הרוסי ליצירתו של קרטל אנרגיה חדש [13], והשימוש שעשתה בעבר רוסיה בנשק האנרגיה, מניעת אפשרות סיכון בטנה הרכה של אירופה הוא צעד אסטרטגי ראשון במעלה.


פוטין בלוב – באירופה שואפים לדחוק את הרוסים מטריפולי. צילום: הקרמלין

עיראק של הסהרה

מהו, בסופו של דבר, עתידה של לוב? אנרכיה בהיקף מצומצם. שבטים מסוימים אולי ימרדו בשלטון המרכזי שיוקם, אולם אנרכיה של מלחמת אזרחים לא תתחולל. כן, לחימה בעצימות נמוכה תתרחש, אפשר ופיגועי תופת יתרחשו באזורים הנידחים יותר של המדינה, ברם נאט"ו וקטאר, אשר גם היא לקחה חלק מרכזי במלחמה [14] יבטיחו את הסדר בערי החוף ושדות הנפט. רק אם האלימות תגדל מעל רמה בלתי נסבלת, לוב תשוחרר מנוכחות כוחות זרים ויותר לה לשקוע לאנרכיה. ואולם עד אותו רגע, היא תיוותר כעיראק של הסהרה.

הכותב הוא סטודנט לתואר ראשון בטכניון ובעל הבלוג "בין רומא לירושלים", בו הוא מפרסם מאמרים ודעות על פוליטיקה, תרבות וענייני דיומא

הערות

1. The Washington Post, "Qatari military advisers on the ground, helping Libyan rebels get into shape", 13/05/2011

2. Voice of America, "Italy, France Join Effort to help Libyan rebels", 20/04/2011

3. Wall Street Journal, "Egypt said to arm Libya rebels", 17/03/2011

4. New York Times, "France says it gave arms to the rebels in Libya", 29/06/2011

5. Anthony Tucker-Jones, "Is Europe covertly arming Libya's rebels?", 12/08/2011

6. MSNBC, "Covert teams from US,NATO boots rebel forces", 22/08/2011

7. The National Memo, "Pentagon: US, NATO not in manhunt for Gadhafi", 25/08/2011

8. Wall Street Journal, "Europe's ties with Libya questioned", 22/02/2011

9. World Tribune, "New leaders may expel Russia and China from Libyan energy sector", 25/08/2011; Reuters, "ENI leads Libya oil race; Russia, China may lose out", 22/08/2011

10. New York Times, "Russia seeking tighter economic relations with Libya", 16/04/2008

11. Eurostat, "Energy production and imports"

12. The Economist, "Relying on Libyan oil", 25/02/2011

13. אלון לוין ויובל בוסתן, "הקרמלין בע"מ", סיקור ממוקד, גיליון ספטמבר 2007

14. Wall Street Journal, "Qatar reaps rewards from its rebel aid", 25/08/2011


מאמרים נוספים