משטרו של רוברט מוגאבה בזימבבוואה, נחשב כבר זמן רב למשטר הפועל על זמן שאול. העוני הקשה במדינה, האינפלציה המשתוללת והאבטלה הגואה – כל אלו, ביחד עם שלטון מדכא, הפכו את המנהיג הקשיש למטרה בעיני הגוש הדמוקרטי. למרות זאת, מצליח מוגאבה לשרוד הודות למטרייה דיפלומטית אותה מספקות מדינות הגוש הריכוזי.

ב-11 ביולי 2008, הועלתה במועצת הביטחון הצעה אמריקנית-בריטית להטיל סנקציות על משטרו של שליט זימבבוואה, רוברט מוגאבה, כאמצעי לחץ לייצר שינוי פוליטי במדינה. בין הסנקציות שהוצעו – אמברגו על מכירת נשק לזימבבוואה, הרוכשת את עיקר נשקה מסין, הקפאת נכסיו האישיים של מוגאבה ואיסור שאמור היה למנוע ממנו ממקורביו לנסוע לארצות אחרות. סין ורוסיה החליטו להטיל וטו על ההצעה. הייתה זו הפעם השנייה בשנתיים האחרונות ששתי המעצמות מטילות וטו כפול – בפעם הקודמת חברו שתי המעצמות מהגוש הריכוזי על מנת למנוע ממועצת הביטחון להטיל סנקציות על החונטה הצבאית של בורמה.

בשני המקרים, של בורמה וזימבבוואה, טענו הרוסים כי קבלת ההחלטה תיקבע תקדים מסוכן בו מועצת הביטחון מורשית להתערב בעניינים פנימיים של מדינה החברה באו”ם. אמנת האו”ם אכן שוללת מעורבות שכזו, אולם המצב בזימבבוואה חורג לדעת האמריקנים והבריטיים מההגדרה “עניינים פנימיים”.

סין ורוסיה לא היו המדינות היחידות שהתנגדו לנוסח ההצעה – שתי הנציגות האפריקניות במועצה, דרום אפריקה ולוב, התנגדו אף הן להצעה. דרום אפריקה היא המדינה האפריקנית בעלת ההשפעה הרבה ביותר על זימבבוואה, בשל היותה שותפת סחר מרכזית. גם היא, אגב, התנגדה בזמנו להטלת סנקציות על בורמה. נשיא דרום אפריקה, ת’אבו מ’בקי, התנגד לאורך השנים להפעיל לחץ על מוגאבה, וצידד במציאת פתרון דיפלומטי למשבר הכלכלי בזימבבוואה.

ההחלטה במועצת הביטחון נפלה לקול מצהלות הממשלה בזימבבוואה, שהגדירה את ההצעה כדוגמא לגזענות בינלאומית. לטענת דוברי הממשלה, רקמו האמריקנים והבריטים מזימה להדק את הלחץ הכלכלי על אזרחי זימבבוואה במגמה להביא להפיכה צבאית נגד מוגאבה. האמריקנים מצידם, הביעו זעם רב על הוטו הרוסי. דוברים אמריקנים הזכירו כי בועידת ה-G8 ביפן, הביעו הרוסים דאגה עמוקה מהמתרחש בזימבבוואה וניתן היה להבין מדבריהם כ הם תומכים בנקיטת צעדים נגד משטרו של מוגאבה. על פי דוברים מערביים, רוסיה הייתה אמורה להימנע בהצבעה ולאפשר לה לעבור. בעקבות הווטו הרוסי, שבו ונשמעו קריאות שטענו כי רוסיה אינה ראויה להיות חברה ב-G8. אמירות אלו זכו לגינוי מצד הרוסים, שטענו כי בוועידת ה-G8 סיכמו המנהיגים כי לא תועלינה הצעות להטלת סנקציות כלשהן.

הרקע להצעה במועצת הביטחון הן הבחירות לנשיאות זימבבוואה, בהן זכה על פי הערכת גורמים לא רשמיים נציג האופוזיציה, מורגן צווינגראי. בסיבוב הראשון בבחירות, שנערך ב-29 במרץ 2008, גרף צווינגראי 47.9% מהקולות, לעומת 43.2% בהם זכה למוגאבה. האופוזיציה טענה כי אנשיו של מוגאבה מסתירים את המספרים האמיתיים וכי התוצאה האמיתית מעניקה ניצחון לצווינגראי. מוגאבה, כך מאשימים באופוזיציה, נקט בצעדים לא חוקיים שכללו זיוף קולות, איום על בוחרים ומעמדים ועוד, כדי למנוע מצווינגראי לאחוז ברסן השלטון. לאחר שלא ניתן היה לבצע ספירה מדויקת של הקולות, הוחלט בזימבבוואה להיערך לסיבוב שני של בחירות.

עוד לפני שנקבע תאריך לסיבוב הבחירות השני – ב-27 ביוני, מוגאבה נערך במרץ על מנת להבטיח כי “תקלה” דוגמת תוצאות הסיבוב הראשון לא תחזור שנית. גל של מעצרים בוצע באופוזיציה, כולל מעצר בית בו הושם צווינגראי עצמו, בהאשמות שונות ומשונות. לטענת צווינגראי, נרצחו לפחות 150 מחברי מפלגתו מאז הבחירות במרץ, זאת בנוסף לאלפי פצועים ולרבבות שאיבדו את בתיהם במהלך הרדיפות. אנשי אופוזיציה רבים נרדפו והוכו, ומוגאבה, שנזקק לכסף כדי לשמן את כוחות הביטחון שלו, המשיך להדפיס כסף ולדרדר את מצבה של זימבבוואה עוד יותר.

לבסוף, הודיע צווינגראי כי הוא פורש מהניסיון להתמודד בסיבוב השני בתואנה כי ממשלת זימבבוואה מתנכלת לו ולתומכיו, וכי במצב הזה אין משמעות דמוקרטית לבחירות. בסיבוב השני השיג מוגאבה כ-85% מהקולות בעוד שצווינגראי מקבל כ-9% מהקולות, חרף פרישתו מהמירוץ, והעובדה כי בפועל מוגאבה התמודד עם עצמו.

מוגאבה – מסרב לפנות את השלטון. צילום: משרד ההגנה האמריקני

קיצור תולדות המשבר

זימבבוואה זכתה בעצמאותה ב-1980. הכלכלה בזימבבוואה התבססה רבות על חוות הענק בהנהלתם של חוואים לבנים, אשר סיפקו את כל תצרוכת המזון של זימבבוואה ואף הפכו אותה ליצואנית מזון מובילה. אולם רפורמה שביצע הנשיא מוגאבה בקרקעות המדינה, הובילו להפקעת חוות הענק מידי הלבנים לידיהם של חבריו של מוגאבה, אנשים בעלי ידע מועט בתחום החקלאות. המשבר לא איחר לבוא, וכלכלת זימבבוואה קרסה במהרה. אבטלה בהיקף של 90% ואינפלציה משתוללת – לא מעט בשל החלטתו של מוגאבה להדפיס כסף באופן מוגבר כדי לממן את הוצאות הממשלה, היו למרכיבים העיקריים של המשבר הכלכלי החמור.

השנה האינפלציה נמדדת ביותר ממיליון אחוזים, ולמעשה איש אינו יודע את היקפה המדויק. שטרות בסך 100 מיליארד דולר הודפסו – בסכום זה ניתן לקנות בזימבבוואה כיום מצרכי מזון בסיסיים, ובכוונת הבנק המרכזי של זימבבוואה להחליף את המטבע הרשמי במדינה למטבע חדש. לצורך כך, יימחקו 10 אפסים מכל השטרות.

במקביל לדיונים במועצת הביטחון אשר נדחו לפי שעה, מתווכת דרום אפריקה בין מוגאבה והאופוזיציה במדינה בהנהגת מורגן צווינגראי. שני הצדדים הביעו בעבר נכונות לחלוק את השלטון, אולם הויכוח הוא באשר לזהות המנהיג. מפלגתו של מוגאבה דורשת כי הנשיא הנוכחי ימשיך להנהיג את זימבבוואה. לעומתה, דורשת האופוזיציה הנתמכת על ידי המערב, כי צווינגראי יהיה הנשיא החדש במדינה.

צווינגראי הכריז לאחרונה כי נשיא דרום אפריקה הוא משוחד ואינו יכול לתווך בין הממשלה לאופוזיציה, ודרש למנות מתווך נוסף על מנת לאזן את התמונה. למרות שבאמתחתו של מ’בקי הצלחות בתיווך במספר מדינות אפריקניות ביניהן בליבריה, בורונדי וחוף השנהב, בכל הקשור למו”מ בסוגיית זימבבוואה, הוא נתפס כחבר של מוגאבה. אחת הסברות היא כי מ’בקי, כמי שארצו הייתה נתונה לשלטון לבן עד לפני 14 שנה, מעריך את פועלו של מוגאבה נגד השלטון הלבן בזימבבוואה. תיאוריה אחרת מצביעה על כך שצווינגראי הוא מנהיג ארגוני פועלים, ואילו אויביו הגדולים של מ’בקי בדרום אפריקה הם מנהיגי ארגונים כאלה [1].

מוגאבה נהנה מתמיכה מצד מדינות האיחוד האפריקני, ובוודאי מצדן של מדינות ה-SADC, איחוד המכסים של אפריקה הדרומית בו נהנית דרום אפריקה מדומיננטיות רבה. ביוני התקיים במצרים כינוס של מנהיגים מהאיחוד האפריקני, אשר הביעו את שאיפתם להביא לפתרון דיפלומטי לסוגיה, בעוד שהם נמנעים מלהטיל האשמות באופן ישיר על מוגאבה. האיחוד האפריקני מגבה לפי שעה גם את מנהיג סודן באשיר, אשר נאבק כעת בהצעה להסגיר אותו לבית הדין הבינלאומי בהאג בעוון ביצוע פשעי מלחמה בדארפור.

למרות סיכול הצעת ההחלטה במועצת הביטחון, זימבבוואה נתונה מזה זמן לשורה ארוכה של סנקציות. הממשל בוושינגטון מוביל את הטלת הסנקציות הכוללות הקפאת נכסים בארה”ב וכן איסור נסיעה ל-130 בכירים ממשטרו של מוגאבה. לאחר הווטו הרוסי-סיני על ההצעה האחרונה, הודיעו האמריקנים כי הם מרחיבים את הסנקציות שלהם, במסגרתן ייפגעו כל מי שינסו ליצור קשרים כלכליים עם מוגאבה בארה”ב. נשיא ארה”ב בוש ציין בהודעה מיוחדת כי במידה ותהיה פריצת דרך במשא ומתן בין ממשלת זימבבוואה לאופוזיציה תהיה ארה”ב הראשונה שתפתח את ארנקה כדי לסייע בשיקומה של זימבבוואה.

האיחוד האירופי בחן אף הוא את הנושא והטיל מספר סנקציות על זימבבוואה, כשראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, הוא הקול הרועם ביותר בתחום הביקורת על משטרו של הרודן האפריקני. גם באוסטרליה, עוד בימיו של ג’ון האוורד כראש הממשלה, הכינו רשימה של סנקציות אותן כפו על זימבבוואה. לסנקציות חלק נכבד בקריסה הכלכלית של זימבבוואה. אלו, לא זו בלבד שריסקו את הכלכלה, אלא שלחו את מוגאבה בזרועות פתוחות לידי הסינים, שנוכחותם במדינה גוברת מיום ליום.

מנהיג האופוזיציה, מורגן צווינגראי. צילום: טלוויזיה

הוא עוד יקבור את כולם

מוגאבה, כבר בן 84, מצליח להוכיח יכולת הישרדות מופלאה מזה 28 שנים כשליט זימבבוואה. השמועות על סופו הקרב כמנהיג נפוצו כבר לפני שנתיים, אולם מוגאבה מצליח בכל פעם למצוא את דרך המילוט. העובדה כי רוב העולם המערבי מחרים אותו, וכן שלכסף בזימבבוואה כבר אין משמעות, לא משנה עבור מוגאבה דבר. הציבור במדינה, אשר נמצא בסיכון גבוה לרעב ולבעיות קשות אחרות, חושש מלהתמרד נגד אנשיו של מוגאבה, לנוכח התגובה האלימה שלו כלפי האופוזיציה במדינה.

אחד מסודות ההישרדות שלו, הוא התמיכה לה זוכה מוגאבה ממדינות העולם השלישי ומחברות הציר הלטיני. המטרייה הדיפלומטית שהעניקו סין רוסיה, דרום אפריקה ולוב למשטרו במועצת הביטחון, העזרה הכלכלית מדרום אפריקה, סין, ונצואלה ומדינות אחרות, הטון הדיפלומטי של האיחוד האפריקני וארגונים אפריקניים אחרים, מצליחים להחזיק את מוגאבה צף מעל המים.

האינפלציה, שרק ב-2007 נמדדה באלפי אחוזים, נאמדת כבר בשבע ספרות. האופציות שנותרו לאזרחי זימבבוואה, כולל לכוחות הביטחון שפעם זכו לטיפול מפנק יחסית מהממשלה, מתמעטות מדי יום. אולם כל זמן שבנות בריתו של מוגאבה תמשכנה לשלוח לו סיוע, הוא יוכל להרוויח זמן. ייתכן והנשיא האמריקני הבא יבחר להוריד אף הוא מהלחץ על המשטר. אם כך יקרה, אזרחי זימבבוואה יאלצו להמשיך ולהמתין לשינוי פוליטי שייחלץ אותם מהתואר “המדינה הענייה ביותר בעולם”.

הערות

1. “Diplomatic Row Over Zimbabwe Veto”, AP, 12/07/2008