הג'נוסייד השקט

אירופה ויפן נעלמות

אלון לוין, יובל בוסתן


האויב הגדול ביותר לתרבות המערב נטול פנים. אין זה מחבל חגור בחגורת נפץ, גם לא גלי הגירה מהעולם השלישי או איום צבאי מצד מעצמות עולות. הירידה החדה בילודה בקרב מדינות אירופה ויפן, מאיימת להכחיד פשוטו כמשמעו מספר רב של תרבויות באירופה בתוך מאה שנה. האם מפנימות המדינות בסיכון את גודל האתגר והסכנה?

הירידה בשיעורי הילודה בעולם המערבי, היא תופעה ידועה מזה שנים. העלייה ברמת החיים, הובילה זוגות רבים להעדיף משפחה קטנה המאפשרת להשקיע יותר בכל נפש במשפחה. תופעת החילון בעולם המערבי, שהתגברה לאחר מלחמת העולם השניה, תרמה רבות לתופעה זו. בה בעת, במדינות הנחשבות לשמרניות יחסית מבחינה דתית, כגון ישראל, ארה"ב ואירלנד, נותרו שיעורי הילודה גבוהים יחסית.

כיום, עשרות מדינות חוות ירידה שנתית בגודל האוכלוסייה שלהן. חלקן, מדינות בעולם השלישי, מציגות נתונים שליליים בשל סיבות הנחשבות לזמניות – משבר כלכלי קשה הגורם לתופעת פליטים ומהגרי עבודה במספרים נרחבים, תמותה גבוהה בשל מגיפות ועוד. במדינות אלה, שיעור הפריון נותר גבוה משמעותית מהמספר המקובל כשיעור המינימום להבטחת התחדשות האוכלוסייה – 2.09 ילדים לאישה, ולכן מקובל להאמין כי מדינות אלה יעברו שינוי לטובה במגמת גידול האוכלוסייה שלהן בעתיד הקרוב.

מומחים בתחום מזהים כיום 34 מדינות, אשר מאבדות מאוכלוסייתן מדי שנה, ומגמה זו עומדת להתגבר. מבין אלו, 20 מדינות השתייכו בעבר לגוש הקומוניסטי ו-14 האחרות הן מדינות מערביות לכל דבר – 13 מדינות במערב אירופה והאחרונה היא יפן. ניתן לקבוע כי מדינות אלו חוות תופעה של רצח עם שקט. איש אינו מנסה לבצע השמדה שיטתית בקרב אזרחיהן, אך שיעורי תמותה גבוהים משיעורי הילודה, ועל פי רוב גם שיעורי הגירה שליליים, גורמים לכך שמדינות אלה הולכות ומצטמקות מבחינת אוכלוסייתן [1].

מתוך 34 המדינות שבסיכון, רק יפן וקובה אינן נמצאות באירופה. בקבוצת מדינות זו חיים כיום 848 מיליון בני אדם. תחזיות שמרניות של האו"ם, אומדות את אוכלוסיית המדינות האלה ב-2050 בכ-702 מיליון בני אדם, אובדן של 146 מיליון אנשים בתוך 42 שנה. לשם המחשה, מספר זה זהה לאוכלוסיית ניגריה כיום, המדינה השמינית הכי מאוכלסת בעולם.

מדינות בסיכון

מבין המדינות הנ"ל, 13 עומדות לאבד למעלה מ-20% מאוכלוסייתן עד 2050. מדובר באסון דמוגרפי ממדרגה ראשונה עבורן. כבר כיום הן נמצאות במדרון תלול. בעוד כ-40 שנה הן תמצאנה עצמן במציאות שבה שיעור הקשישים באוכלוסייה יהיה גדול משמעותית ממספר הילדים, באופן שיקשה עליהן לבנות את החברה מחדש. הן תעבורנה משברים כלכליים קשים, אי שקט אזרחי ומאבק חריף על משאבים. האוכלוסייה הוותיקה תתקשה להתמודד עם אוכלוסיית מהגרים אשר תתפוס חלק גדול מהעמדות החשובות בחברה. התרבות המקורית תעמוד בפני סכנת היעלמות מוחשית ביותר.

בולגריה, אסטוניה, הונגריה, איטליה, יפן, רוסיה, סלובניה, אוקראינה, אוסטריה, בוסניה, ספרד, שוויץ וגיאורגיה הן המדינות במצב החמור ביותר לפי שעה. שמונה המדינות הקומוניסטיות לשעבר, הגיעו למצב שכזה לא מעט בשל השנים בהן חיו תחת משטר קומוניסטי. המציאות החברתית במדינות אלה הכתיבה התמקדות במשפחות קטנות מצד אחד, בשל גורמים המשפיעים על ילודה נמוכה דוגמת השכלה גבוהה וחילון. גם לאחר המעבר לדמוקרטיה, רמת החיים במדינות אלה נותרה נמוכה מאשר במערב. שיעורי התמותה נותרו גבוהים, בזמן שהגירה שלילית זירזה את הפיחות המהיר באוכלוסייה.

חמש מדינות מערביות – איטליה, יפן, ספרד, אוסטריה ושוויץ, הציעו רמת חיים גבוהה עבור אזרחיהן וסדר יום אזרחי. ארבע מהן התמודדו בשנות ה-30 וה-40 של המאה שעברה עם לאומנות קיצונית. תגובת הנגד האנטי-לאומנית במדינות אלה, בעיקר באיטליה וביפן, היוותה גורם חשוב בהפחתת שיעורי הילודה באופן חד. גם גרמניה, מדינה נוספת בעלת עבר פאשיסטי, נמצאת במצוקה דמוגרפית והיא עתידה לאבד כ-14% מאוכלוסייתה עד 2050.


שינויים בגודל האוכלוסייה, על פי תחזית האו"ם

רוסיה הגדולה קטֵנה

קרוב ל-150 מיליון בני אדם חיו ברוסיה בסוף העידן הקומוניסטי. כשקרס לבסוף הגוש הקומוניסטי ורוסיה נכנסה לחורף כלכלי בן למעלה מעשור, החלה אוכלוסיית המדינה להתמעט באופן מהיר, בעיקר בשל הגירה אל מחוץ למדינה. כיום חיים ברוסיה כ-140 מיליון בני אדם. על פי התחזית, עד 2050 תפחת האוכלוסייה לרמה של 104 מיליון בני אדם, בדומה לתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20. אם התחזית תתממשנה, הרי שבראייה כוללת כמות האוכלוסייה ברוסיה בשנים 1950 ו-2050 עתידה להיות זהה, אך החלוקה הפנימית שלה שונה לחלוטין – רוסיה של 2050 תהיה מבוגרת באופן משמעותי והטרוגנית יותר מבחינה אתנית.

נקודת אור אחת אליה מתייחסים הרוסים, היא העובדה כי נקודת השפל בשיעורי הילודה לפי שעה מאחוריה. בשנת 1999, חודשים ספורים לאחר פשיטת הרגל שלה, שיעור הילודה עמד על 8.27 ילדים ל-1000 נפש, אחד השיעורים נמוכים ביותר בעולם. ב-2007, בסוף תקופת נשיאותו של ולדימיר פוטין, כבר עלה השיעור לרמה של 11.3 ל-1000 נפש. עם זאת, שיעור זה נחשב עדיין נמוך ולא השתווה לשיעור התמותה הגבוה במדינה – 16 בני אדם ל-1000 נפש.

ממשלת רוסיה נטלה על עצמה להתמודד עם האיום הדמוגרפי באמצעות עידוד הילודה באמצעים כספיים ואחרים. על פי התוכניות הרוסיות, הירידה תיעצר ב-2020, ורוסיה תחזור לגדול עד 2025. רבים טוענים כי מדובר בתחזית אופטימית מדי עבור רוסיה, שבה, על פי ההערכות, מספר ההפלות גבוה ממספר הלידות – ב-2004 בוצעו 1.6 מיליון הפלות ברוסיה והתרחשו 1.5 מיליון לידות [2].

נתון זה מוסבר בסיבות כלכליות, אולם במידה והרוסים יצליחו להבטיח את עתידם הכלכלי של אזרחיהם, ולמנוע כמחצית מההפלות, רוסיה תשוב לצמוח.

אחד העיוותים הדמוגרפיים האופיינים לרוסיה ולמדינות נוספות שהשתייכו בעבר לברה"מ, הוא הפער העצום בתוחלת החיים בין גברים לנשים. אשה רוסיה ממוצעת צפויה לחיות 14 שנים יותר מגבר רוסי. המציאות דומה גם בבלארוס ובאוקראינה, ובהפרשים קטנים יותר בקרב המדינות הבאלטיות. כחלק מהמאבק הדמוגרפי, צפויים הרוסים להתמקד בהגדלת תוחלת החיים בכלל, ובשיפור אורח חייהם של הגברים בפרט.

פתרון אחר למצוקה הדמוגרפית עשוי לבוא מכיוון הגולה הרוסית. זו מוערכת בהיקף של 20-25 מיליון בני אדם, והיא נוצרה בשל שתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה הייתה מדיניות פיזור האוכלוסייה הסובייטית, בעיקר בימיו של סטאלין, אשר עודדה מעבר של רוסים אתניים לרפובליקות סובייטיות אחרות, כדרך לחזק את שליטתה של מוסקבה במדינה העצומה. שליש מבין הפזורה הרוסית חי כיום באוקראינה, וישנן קהילות גדולות גם בקזחסטן, בלארוס ובמדינות הבאלטיות. סיבה שנייה למצוקה הדמוגרפית קשורה למשבר הכלכלי לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי שכאמור הביא מיליונים להגר לארה"ב, ישראל, קנדה ולאיחוד האירופי. במידה והממשלה הרוסית תצליח ליצור חבילה של פיתויים עבור המהגרים, היא תוכל להשיב רבים מהם הביתה ולפצות במעט על שיעורי הילודה הנמוכים.

מדינות נעלמות

באופן יחסי, המדינה העומדת בפני האסון הגדול ביותר היא בולגריה – על פי תחזית האו"ם, עד שנת 2050 תצטמק המדינה בשיעור של 37%. ב-1984 הגיעה אוכלוסיית בולגריה לשיא – כ-9 מיליון בני אדם חיו במדינה. רבע מאה לאחר מכן, חיים כיום בבולגריה כ-7.2 מיליון בני אדם ובמחצית המאה הנוכחית, יירד המספר ל-4.5 מיליון בני אדם. במלים אחרות, בתוך 66 שנים, תימחק מחצית מהאוכלוסייה הבולגרית.

ההגירה המוגברת של בולגרים – כמיליון בולגרים חיים מחוץ למולדת, שיעורי הילודה הנמוכים בקרבם לעומת שיעורי תמותה גבוהים יחסית, מצטרפים לילודה המוגברת בקרב המיעוט האתני הגדול ביותר בבולגריה – המיעוט הטורקי, אשר מהווה קרוב לעשירית מהאוכלוסייה וצפוי להגדיל את חלקו בשנים הבאות. אחת מתופעות הלוואי הראשונות לכך היא איבה לאומנית בולגרית כלפי המיעוט הטורקי, אשר באה לידי ביטוי בהצלחות האלקטוראליות של וולן סידרוב, מנהיג הימין הקיצוני בבולגריה אשר זכה לרבע מקולות הבוחרים בבולגריה במירוץ לנשיאות ב-2006.

אוקראינה וגיאורגיה נמצאות במצב חמור לא פחות מבולגריה. בשנת 1992 חיו באוקראינה 52.3 מיליון בני אדם. כיום חיים במדינה 46 מיליון בני אדם, ועד מחצית העשור, יהיו באוקראינה 30 מיליון בני אדם בלבד. בגיאורגיה, בה חיו ב-1992 כ-5.5 מיליון בני אדם, יחיו ב-2050 רק 3.2 מיליון בני אדם, ואף פחות במידה וחבלי המריבה אבחזיה ודרום אוסטיה ייפרדו ממנה.

ההשלכות

ההשלכות הנובעות מהמגמות הדמוגרפיות הללו רבות. בעתיד הנראה לעין, לא תוכלנה החברות השונות לתמוך בשיעור הקשישים הגבוה במדינה, והן תמצאנה עצמן בפני משבר כלכלי מתמשך. במקביל להתמעטות האוכלוסייה, נמשכת המגמה של מעבר אנשים מהכפר לעיר. מדובר במדינות שהצביון הכפרי שלהן ייעלם כמעט לחלוטין, ומרחבים עצומים יישארו לא מיושבים. המשבר הכלכלי והירידה החדה בכמות האזרחים, יפגעו ביכולת המדינות השונות להגן על עצמם מבחינה ביטחונית. הן תיאלצנה להתמודד עם גידול בהגירה שיידרש בשל המחסור בידיים עובדות ופיקוח רופף יותר בגבולות, עניין שיגרום לאי שקט אזרחי.

רגשות לאומניים של חברות לאומיות אשר ימצאו עצמן בסכנה אמיתית לעתידן יתעוררו, ויובילו להקצנה פוליטית נוספת. כל המדינות הסובלות מהתמעטות האוכלוסייה באופן משמעותי, יהיו חשופות במהלך המאה הנוכחית לסכנה של מעבר למשטר דיקטטורי, ומדובר גם במדינות המערביות וזאת בעקבות ההקצנה הצפויה נוכח הבעיות הרבות שיצוצו – התמודדות עם אוכלוסיית מהגרים גדולה, ירידה בייצור הכלכלי, גידול בשיעורי העוני בעיקר בקרב קשישים, בעיות ביטחוניות וכו'.

מדינות כגון רוסיה, גרמניה, איטליה ויפן, המצויות כיום בצמרת הכלכלית והמדינית העולמית, יאבדו באופן הדרגתי ממעמדן העולמי, ויותירו את הזירה למדינות חדשות שהשתייכו בעבר לעולם השלישי כגון סין, הודו וברזיל.

באיחוד האירופי, רק ארבע מדינות אינן נמצאות בבעיה דמוגרפית – אירלנד, לוקסמבורג, קפריסין ומלטה. ארבעתן נהנות מדפוסי ילודה שונים משאר היבשת. בסך הכל, צפויה אוכלוסיית 27 החברות הנוכחיות באיחוד האירופי להצטמצם ב-66.5 מיליון בני אדם עד 2050, ירידה של 13.5%. גם קרואטיה, המדינה הבאה בתור להצטרף אל האיחוד, סובלת מילודה נמוכה.

בהקשר זה יהיה מעניין לבחון את שאלת צירופה של טורקיה בעתיד לאיחוד האירופי. לו הייתה מצטרפת טורקיה היום לאיחוד, היו הטורקים מהווים 12.7% מאוכלוסיית האיחוד – המדינה השנייה הכי מאוכלסת באירופה אחרי גרמניה. ב-2050, יהוו הטורקים, לא כולל מהגרים החיים כבר כיום במדינות באיחוד האירופי, 18.9% מאוכלוסיית האיחוד האירופי, ויהיו למדינה המאוכלסת ביותר באיחוד. הצטרפותם לאוכלוסיית המהגרים המוסלמית לאירופה תגדיל את חלקה באוכלוסייה ל-20% לפחות. פירוש הדבר הוא שהאיחוד האירופי ב-2050, יחד עם טורקיה, יתחלק בין הנוצרים והמוסלמים ביחס של 3-2 לטובת הנוצרים. מי שיבקש להסתכל עוד עשור נוסף קדימה, יגלה כי אירופה בעוד 50 שנה מהיום תהיה יישות מוסלמית, לפחות מבחינה דמוגרפית אם לא ערכית [3].

בכל המדינות שציינו מנסים כבר כיום להתמודד עם הבעיה הדמוגרפית באמצעות עידוד ילודה, שיפור מערכות הבריאות והעלאת רמת החיים וכן עידוד מהגרים לשוב חזרה. במדינות העשירות מציעות הרשויות מענקי לידה נדיבים וסיוע נרחב להורים. אזרחים לשעבר אשר ויתרו על אזרחותם לאחר שהיגרו, מגלים כי התנאים להשבת אזרחותם במדינות אלה הופכים לפשוטים יותר ויותר. עבור יפן ורוב מדינות אירופה, המלחמה היא בסופו של דבר על המורשת וההיסטוריה שלהן. אם הן תיכשלנה במערכה הזו, תרבויות רבות, חלקן בנות אלפי שנים, תיעלמנה בתוך 100 שנה.

הערות

1. התחזיות הדמוגרפיות מתבססות על נתוני הקרן הדמוגרפית של האו"ם (UNFPA) ועל ספר העובדות העולמי של ה-CIA, מהדורת 2008

2. Jeremy Page, "Mother Russia now sees more abortions than babies born", The Times, 24/09/2005

3. Esther Pan, "EUROPE: Integrating Islam", Council on Foreign Relations, 13/07/2005


מאמרים נוספים