שנת 2013 מסתמנת כשנה מכוננת בכל הנוגע לזירה המזרח אסיאתית. בסין, תתכנס באמצע אוקטובר המפלגה הקומוניסטית כדי למנות הנהגה חדשה שתוביל את המדינה עד 2022, השנים שבהן צפויה סין לתרגם את הצמיחה ארוכת השנים שלה לעוצמה גיאו-פוליטי ולהתייצב כתף אל כתף לצד ארה”ב כשתי המעצמות המשפיעות ביותר בעולם. מי שיוביל את התהליך, אלא אם יתרחש שינוי דרמטי של הרגע האחרון, הוא שי ג’ינפינג, המקובל על שתי הסיעות המתחרות במפלגה הקומוניסטית.
אחד האתגרים איתם יתמודד שי מיד עם כניסתו לתפקיד, הוא התעוררות הרגשות הלאומיים שלא לומר לאומנים אצל היריבה ההיסטורית יפן, הנכנסת כיום לעידן של משבר עמוק המקיף את כל שדרות החיים שלה. סכסוך בעלות על קבוצת איים קטנה מאיים להפוך למאבק ארוך בין שתי המעצמות השכנות, שיקבע את הטון והיציבות בזירה בשנים הקרובות.
יפן, מצידה, חווה שנים קשות בזירה הפנימית – כאילו לא מספיקים המשברים הכלכליים ואסונות הטבע והגרעין, הרי שהוואקום המנהיגותי במדינה מאז 2006 לא נפתר גם לאחר מהפך היסטורי ומאיים כיום להניע תסיסה חברתית והקצנה דרמטית בסדר היום הפוליטי.
החודש אנו מפרסמים, זו השנה השלישית ברציפות, את “מדד סיקור ממוקד”, המתרגם באופן ייחודי את השינויים בזיקת כל מדינות העולם בהתאם להתנהלותן בתחומי החופש הפוליטי, הכלכלה והצבא. האביב הערבי ממשיך להיות גורם המשפיע על השינויים, וכך גם הנסיגה האמריקנית מעיראק והנסיגה המתוכננת מאפגניסטן.
קריאה נעימה.
