התבוסה היפנית במלחמת העולם השנייה, שבעקבותיו מצאה עצמה יפן לראשונה בהיסטוריה שלה מרוסקת לחלוטין ותחת כיבוש זר, הובילה להקמת חברה פציפיסטית, מנוכרת למסורות העבר. כתוצאה מכך, מצאה עצמה יפן החדשה נקרעת בין התרבות האמריקנית שאליה נחשפה ובין התרבות היפנית עתיקת היומין. המשבר הכלכלי שנמשך יותר מ-20 שנה ומלווה גם במשבר מנהיגותי, עשוי להתקרב למיצוי עם סוג חדש של מנהיגות שמציג ראש הממשלה הנוכחי שינזו אבה. רשימת ה”צריך לעשות” של אבה ארוכה ביותר, אך הוא כבר מצליח לשבור רצף של ראשי ממשלה שהודחו אחרי שנה בתפקיד.

אחד האתגרים שאיתם מתמודד אבה הוא עליית קרנה של סין במזרח אסיה שמלווה בשאיפות התפשטות סיניות, לראשונה מזה יותר מ-100 שנה. יפן אינה המעצמה הצבאית שהייתה וסין אינה עוד הארץ שעליה מתמודדות מעצמות זרות. כשלכולם ברור שללא גיבוי אמריקני יהיו אלה היפנים שימצמצו ראשונים לנוכח הלחץ הסיני, עולה גם שאלת ההתנהלות האמריקנית מול סין.

בהקשר זה, אנו מציגים החודש מאמר אורח של פרופסור מיכאיל טרוצקי מהמחלקה ליחב”ל ולמדיניות חוץ במכון ליחסים בינלאומיים של משרד החוץ הרוסי, הסוקר את הדינמיקה בין המעצמות מזווית ייחודית, כשהוא בוחר להתמקד בהשפעתו של הגורם הסיני על יחסי ארה”ב-רוסיה.

קריאה נעימה.