דבר העורך

בכל הכוח

יובל בוסתן, אלון לוין


עשרים חודשים בלבד חלפו בין סיומו של מבצע “עמוד ענן” לתחילתו של מבצע “צוק איתן”, שהפך במהרה לסיבוב האגרסיבי ביותר מבחינת צה”ל וההרסני ביותר מבחינת הפלשתינים. שורה של גורמים שמשחקים כולם לטובת ישראל, כך נראה, הביאו לתוצאה הזו: משטר עוין לחמאס במצרים; כאוס אזורי שמביא מספר מדינות ערביות להביע תמיכה, בשתיקה ולעיתים אף בקול במהלך; קונצנזוס לאומי ובינלאומי נרחב נוכח סירוב החמאס לרגיעה.

החמאס חשף בסיבוב הזה מערך ביצועים עצום ממדים לכל אורכו של הגבול בין הרצועה לישראל – קילומטרים רבים חפורים, מסתעפים ומגיעים עד לפאתי הישובים הישראליים הסמוכים לגבול. מערך שיגור הרקטות פרוס באזורים מיושבים ברצועה ושומר על אוטונומיה תפעולית בהתאם לדוקטרינת החיזבאללה. מולם הם מוצאים צה”ל עם חה”א אשר נדרש להיות כירורגי מאי פעם וצבא היבשה שמציג שדרוג לתפיסת הקרב המשולב. מאחורי אלו, בעורף, פרוסות סוללות “כיפת ברזל” שקשה להמעיט בערכן האסטרטגי למערכה – שכבת ההגנה שהן מספקות מבטיחה כי גם ימים עם 150 שיגורי רקטות לישראל מסתיימים עם פגיעה של רקטות בודדות בלבד בשטחים בנויים. כך, הן מצמצמות לא רק את הנזקים בעורף אלא גם את הלחץ על הקברניטים לקבל החלטות שעשויות להתברר כנמהרות.

תמונת המצב הזו שונה ב-180 מעלות מהאופן שבו נראתה והתנהלה מלחמת לבנון השנייה, שהחודש מלאו לה 8 שנים. המלחמה ההיא חשפה שורה ארוכה של כשלים בכל הדרגים. על אף שמבחינה צבאית טהורה קשה יהיה למצוא מי שיטען כי צה”ל ניצח, אין ספק כמעט כי מבחינה אסטרטגית השקט השורר מאז הוא ניצחון מהדהד לישראל. אך האם ניתן היה להשיג אותו במחיר נמוך משמעותית? האם ניתן היה להשיג את אותה הרתעה באמצעות תקיפות מהאוויר בלבד? עוד יותר מכך – מה היו הסיבות שהובילו לכך שצה”ל נראה כפי שנראה בקיץ 2006? איזו דוקטרינה הוא ניסה להפעיל?

לציון 8 שנים למלחמה, אנו מציגים מחקר מעמיק ומיוחד בנושא. אנו מזמינים אתכם גם לשוב ולהציץ ביומן המלחמה שניהלנו בקיץ ההוא, שבו תיעדנו בזמן אמת את כל אירועי המלחמה, מיריית הפתיחה ועד הפסקת האש.

קריאה נעימה.


מאמרים נוספים