אוֹלה מדבדב

הגוש הריכוזי משפר עמדות באמריקה הלטינית

אלון לוין, יובל בוסתן


במהלך שמונה שנות שלטונו של בוש נפגעו האינטרסים של ארה"ב אפילו בחצר האחורית הבלתי חדירה שלה, היא אמריקה הלטינית. מדינות דרום אמריקה הקימו איחוד יבשתי, חמש מדינות יסדו ברית אנטי-אמריקנית ראדיקלית וכעת שתי המעצמות הריכוזיות מעלות פרופיל באזור. מה מניע את רוסיה וסין? כיצד תשפיע התבססותן באזור על ארה"ב?

נשיא רוסיה דימיטרי מדבדב והוגו צ'אבז, נפגשו בימים האחרונים של חודש נובמבר על גבי משחתת רוסית שהגיעה לים הקאריבי על מנת להשתתף ביחד עם ספינות רוסיות וונצואליאניות, בתמרון ימי משותף. במסגרת התמרון מתרגלות הספינות המשתתפות סיורים ימיים, אולם לכל ברור כי עיקר תפקידו של התמרון, שהחל ב-2 בדצמבר, הוא סמלי-פוליטי, נוכח העובדה כי זוהי הפעם הראשונה ב-20 השנה האחרונות, בה משייטות אוניות רוסיות בחצי הכדור המערבי.

האמריקנים, הנאמנים לדוקטרינת מונרו, פעלו בתקיפות ב-180 השנים האחרונות כדי למנוע מכל כוח צבאי זר, מלפעול באמריקה הלטינית. מבחינת האמריקנים, פעילות שכזו יכולה להיחשב כאקט של מלחמה, כפי שכמעט וקרה במשבר הטילים בקובה ב-1962. הרוסים מצידם, מעוניינים להוכיח לוושינגטון כי גם לרוסיה יש את היכולת להביך את המעצמה הגדולה בעולם בחצר האחורית שלה.

הזמנים השתנו כמובן, והתמרון הימי של רוסיה עם ונצואלה אינו נושא אופי מלחמתי כלל ועיקר, אולם הרוסים, המוטרדים ממעורבותה הגוברת של ארה"ב בשטחים שהרכיבו פעם את הגוש הקומוניסטי והנתפסים בעיני מוסקבה כחלק מאזורי ההשפעה שלה עד היום, מבקשים להעביר מסר לאמריקנים כי לא יניחו להם לפעול באופן שכזה בחצר האחורית הרוסית ללא תגובה.

1,600 חיילים רוסיים בארבע אוניות, ביניהן ספינת הטילים החדישה "פטר הגדול" ו-700 חיילים מהצי של ונצואלה ב-12 אוניות משתתפים בתמרון. התמרון יימשך שלושה ימים ובמהלכו יתרגלו הגנה אנטי-אווירית ומלחמה בטרור ובהברחת הסמים.

גם לוונצואלה אינטרס ברור בקיום התמרון הזה. בעוד שהרוסים הכחישו באופן רשמי כי בכוונתם לאיים על האמריקנים והדגישו כי אין התמרון נוגע לאף מדינה אחרת זולת אלו שמשתתפות בו, היה צ'אבז נחרץ באופן בולט. הנשיא הונצואליאני הדגיש כי בחזונה של ארצו עולם רב קוטבי שבו אין אף מעצמה הגמונית, עוד בביקורו במוסקבה בספטמבר האחרון [1].

מאז שנת 2000, ביקר צ'אבז ברוסיה שבע פעמים. בשלוש השנים האחרונות הוציא מקופתה של ארצו כ-4.4 מיליארד דולר בעבור רכש צבאי רוסי. עבור מדבדב זהו ביקור ראשון, ולמעשה מדובר בביקור היסטורי מאחר ואף נשיא רוסי שקדם למדבדב לא ביקר בוונצואלה.

אולם כנראה שלא ניתן לחוות ירח דבש שכזה ביחסים ללא תקריות. כשהגיע צ'אבז מלווה בשומרי ראשו לאוניה הרוסית עליה שהה מדבדב, חסמו שומרי הראש הרוסיים את דרכם של עמיתיהם מונצואלה. השומרים החליפו מהלומות ביניהם. מאוחר יותר ניסו הדוברים הרוסיים להמעיט בחשיבות התקרית, וטענו כי לא אירע דבר [2].

מדבדב והציר הלטיני

הפגישה בין מדבדב לצ'אבז לא הייתה הפגישה היחידה בין המנהיגים במהלך הביקור של הנשיא הרוסי בדרום אמריקה. קדם לה מפגש בין מדבדב למנהיגיהן של אקוודור, בוליביה, דומיניקה, הונדורס וניקרגואה, המרכיבות את ALBA הארגון לשיתוף פעולה בין מדינות הציר הלטיני שהקים צ'אבז. במהלך הפגישה הביע מדבדב את רצונו לצרף את ארצו כמשקיפה לארגון שהפך לבסיס לשיתוף פעולה כלכלי בין המשטרים הסוציאליסטים האנטי-אמריקנים באזור.

מספר הישגים ושיתופי פעולה הושגו בביקורו של מדבדב בוונצואלה, מלבד התמרון הימי והרצון להגביר את שיתוף הפעולה עם מדינות הציר – חמש חברות נפט רוסיות חתמו על שורה של עסקאות עם חברת הנפט הלאומית של ונצואלה. בין היתר, יסייעו הרוסים לוונצואלה להקים בתי זיקוק עבור הנפט שנשאב מאזור אורינוקו, החבל העשיר בנפט. הרוסים מעוניינים גם בזיכיונות לחיפוש נפט בוונצואלה. מדבדב, שביקר גם בקובה במהלך מסעו, לא הצליח להשיג עסקאות דומות עם הקובנים [3, 4].

שיתוף פעולה בעל חשיבות גבוהה נוגע לרצונה של רוסיה להתקרב לארגון אופ"ק. אין בכוונת הרוסים להיות חלק מקרטל הנפט העולמי, מאחר ופירוש הדבר יהיה כי רוסיה תהיה נתונה למכסות ייצור של נפט, עניין ממנו היא מתרחקת, אולם הרוסים סבורים כי ניתן לשתף פעולה בתחומים אחרים. הרוסים הציגו טיוטה הכוללת הצעה לשיתוף פעולה ביניהם ובין אופ"ק. המדובר בשיתוף מידע ובמחקר משותף. צ'אבז, העומד בראש אחת המדינות החשובות באופ"ק, קיווה כי ישיג הסכמה מאורחו הרוסי בדבר צמצום בכמויות השאיבה של רוסיה [5].

הרוסים, התורמים כעשירית מהנפט בעולם, נמצאים ברמות שאיבה מכסימליות בשל העובדה כי אינם משתייכים לאופ"ק. בעבר, בשל המחסור בנפט ובשל סיבות אחרות, הגיעו מחירי החבית לרמות הקרובות ל-150 דולר. הרוסים היו הנהנים הראשיים מכך, כי בניגוד למדינות אחרות, הם לא שינו מהיקפי השאיבה שלהם וכך זרמו מאות מיליארדי דולרים לקופה הרוסית, כסף המשמש כיום את הממשל הרוסי במאמץ למנוע מרוסיה לשקוע במיתון.

מדבדב וסגן ראש הממשלה רב העוצמה איגור סצ'ין שהצטרף אליו לביקור, דחו את הבקשה של ונצואלה לקצץ במכסות הייצור שלהם. צ'אבז מעוניין להשיב את מחירי החבית לרמה של 80-100 דולר, בניגוד לרמה של 50-60 דולר הנהוגה כיום. הרוסים ישמחו כמובן לעלייה במחירי הנפט, אך אינם מוכנים לקצץ במכסה שלהם.

הטיוטה הרוסית לשיתוף הפעולה עם ארגון יצאניות הנפט אמורה להיות מוצגת בכינוס אופ"ק הקרוב החודש שייערך באלג'יריה ואם יתקבלו ההצעות הרוסיות, תהיה לכך משמעות פוליטית בעיקר ולא כלכלית.

עסקה נוספת שהשיגו הרוסים, היא עסקה למכירת שני מטוסי נוסעים מדגם איליושין 96 לוונצואלה. הרוסים משקיעים בשנים האחרונות משאבים רבים בשיקום התעשייה הכבדה שלהם. מלבד נשק, מדובר גם בהשקעה בתעשייה האזרחית שנותרה מאחור בשנות השפל. כיום, נתח השוק של הרוסים בתעופה האזרחית הוא אפסי, והרוסים מעוניינים לשוב ולהגדילו. חברת התעופה של ונצואלה מצטרפת לרשימה של חברות אחרות – מסוריה, לוב, סין, זימבבוואה, מצרים, ארמניה ואף חברה קנדית קטנה שהזמינו מטוסי איליושין 96 או שכבר מפעילות אותם.

ונצואלה ורוסיה גם דנו באפשרות כי רוסיה תבנה עבור ונצואלה כור גרעיני אזרחי וחתמו על הסכם לשיתוף פעולה בתחום. מבחינת האמריקנים, כל עוד נמצאת ונצואלה תחת הנהגה ראדיקלית, היא מהווה סכנה. גישה שלה לטכנולוגיה גרעינית תהפוך אותה לסכנה ותדחוף את האמריקנים להגיב. ברוסיה לוקחים זאת בחשבון ומבקשים להדגיש את הפן האזרחי של התוכנית ומציעים שקיפות.

מדבדב, שהגיע לאזור לרגל מפגש ה-APEC שהתקיים בפרו בסימן המלחמה במיתון העולמי, ביקר גם בקובה ובברזיל. דילוגים אלו ביקש להעביר מסר ברור – רוסיה מעוניינת לשוב ולשחק תפקיד חשוב באמריקה הלטינית. בעוד שבימי המלחמה הקרה הראשונה, הייתה ברה"מ מעורבת בעיקר בקובה, ולתקופה מסוימת גם בניקרגואה. כיום מביעים הרוסים עניין בחיזוק היחסים עם כל מדינות אמריקה הלטינית ובפרט עם חברות הציר הלטיני, כפועל יוצא של התרופפות אחיזתה של וושינגטון באזור.


מדבדב עם ראול קסטרו בקובה – רוסיה מחזקת מעמדה באזור. צילום: הקרמלין

גם הוּ במבקרים

אל ועידת APEC בפרו, הגיע גם מנהיג אחר מהגוש הריכוזי – נשיא סין, הו ג'ינטאו. הו הציג את נכונותה של ארצו בעלת עתודות המט"ח האדירות הנאמדות בקרוב ל-2 טריליון דולר, ליטול חלק מרכזי בהוצאת העולם מהמיתון המאיים. הנשיא הסיני, כמו עמיתו הרוסי, לא הסתפק בהשתתפות בפסגה. במהלך ביקורו בפרו חתם הו על הסכם סחר חופשי בין שתי המדינות. היה זה ההסכם השני שביקש הו להשיג, לאחר החתימה על הסכם דומה במהלך ביקורו בקוסטה ריקה. שתי המדינות הצטרפו לצ'ילה, שהשיגה הסכם דומה כבר ב-2005.

המסחר הסיני עם אמריקה הלטינית גדל ב-52% בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והוא הסתכם ב-111.5 מיליארד דולר [6]. אמנם האמריקנים עם 560 מיליארד דולר והאירופים עם 250 מיליארד דולר נוכחים מבחינה כלכלית באמריקה הלטינית בהיקף מרשים בהרבה, אך סין הופכת לשחקנית חשובה ביותר באזור זה של העולם.

אחד המרכיבים החשובים ביותר במדיניות החוץ הסינית, הוא צורך של המשק הסיני בחומרי גלם. המיתון העולמי אמנם צפוי להאט את הצמיחה הסינית, אך זו צפויה להישאר הגבוהה ביותר בקרב הכלכלות הגדולות. אמריקה הלטינית היא בעלת פוטנציאל אדיר בתחום חומרי הגלם, שחלקו הגדול עוד לא מומש. לפיכך, נראה כי סין תגביר בשנים הקרובות את פעילותה גם באזור זה, גם אם תצטרך לתדרוך על כפות הרגליים האמריקניות בעשותה כן.

היעדים הכלכליים מלווים באג'נדה המדינית של סין, בעיקר בנוגע לשני עניינים בולטים – העניין הראשון הוא מדיניות "סין אחת" במסגרתה לוחצת סין על מספר מועט של מדינות בעולם שעדיין מקיימות יחסי חוץ מלאים עם טיוואן. מתוך 23 מדינות שעדיין שומרות על יחסים רשמיים עם איתה, 11 ממוקמות במרכז אמריקה ובקאריביים. קוסטה ריקה היא אחת המדינות האחרונות שהצטרפו לרשימת המדינות שנטשו את טיוואן ושיקמו את יחסיהן עם סין.

בדומה למדינות אחרות שעשו זאת בשנים האחרונות, כולל מדינות אפריקניות, גם קוסטה ריקה מעוניינת להעביר את המסר כי ניתוק היחסים עם טיוואן לא מהווה ביקורת או כעס על הטיוואנים ונעשה אך ורק למען האינטרס של קוסטה ריקה. בשל המהלך בעל החשיבות הסמלית האדירה עבור הסינים, העדיף הו את הביקור בקוסטה ריקה על פני ביקור במדינות חשובות יותר לסין דוגמת ברזיל. במהלך הביקור, התחייב הו לממן את הקמתו של אצטדיון חדיש ומפואר עבור תושבי המדינה המרכז אמריקנית הקטנה.

הו זכה לקבלת פנים חמה במדינות בהן ביקר, ולא עמד תחת ביקורת גם בעניין נוסף המושך אש לכיוונה של סין בשנה האחרונה, והוא הכיבוש הסיני בטיבט. הסינים, שבמסגרת מדיניות ההתעצמות השקטה שלהם מעוניינים למצב את סין כמעצמה רודפת שלום אשר אינה מהווה איום מכל סוג שהוא על מעצמות אחרות בעולם. נוכחותה המתגברת בכל פינה בעולם מתוארת כרצון הסיני לשתף פעולה בתחום הכלכלי, בזמן שהעלייה הדרמטית בתקציב הביטחון הסיני מוצנעת.

עבור מדינות כפרו, קוסטה ריקה וקובה, המעוניינות לסחור עם מדינה בעלת יכולת אשראי כה חזקה, הנכונות הסינית לחזק את יחסי המסחר עם דרום אמריקה היא חבל הצלה של ממש. פרנסי המדינות השונות מקווים שהידוק היחסים עם סין יביא להזרמת כסף רב למשקיהם המשוועים לחמצן כלכלי, גם אם במסגרת התשלום יידרשו לתמוך במדינות הסינית השנויה במחלוקת. הו התקבל בכבוד מלכים בפרו, בניגוד בולט לשקט התקשורתי היחסי בו התקבל נשיא ארה"ב העומד לסיים את תפקידו, ג'ורג' בוש, אשר לו המתינו בעיקר מפגינים זועמים לקבל את פניו. בין היתר, המתינו לו מפגינים אשר לבשו מדים כתומים בדומה לעצירים בכלא השנוי במחלוקת בגוואנטנמו.

אולם לא כולם מתרשמים מהיקף ההשקעה הסינית באמריקה הלטינית עד כה. המספר הרשמי מדבר על 20 מיליארד דולר שהוזרמו עד כה מסין לאמריקה לטינית, ברובו, כסף שעשה דרכו למקלטי מס, ובחלקו, כסף שהושקע בעיקר בתשתיות הקשורות לתעשיית האנרגיה והמינרלים בדרום אמריקה, בה יש לסינים אינטרס עליון. גם בביקור הנוכחי, במסגרת העסקאות שחתם הנשיא הסיני, התחייב הו לסייע לקובנים בהזרמה של מיליוני דולרים לתעשיית האנרגיה שלהם. עסקה דומה הושגה בקוסטה ריקה בה יסייעו החברות הסיניות הממשלתיות בשדרוג בתי הזיקוק במדינה.

בחירת המדינות בהן ביקר הו – פרו, קוסטה ריקה וקובה, הייתה קשורה בעיקר לעניינים הנוגעים לסין ישירות. תמיכתה של קוסטה ריקה במדיניות "סין אחת", חתימת שני הסכמי סחר חופשי, וחתימה על שורה של עסקאות כלכליות האמורות לסייע לסינים להרוות את צמאונם לחומרי גלם, מדגימים את ההקפדה הסינית שלא לדרוך יתר המידה על עצביהם החשופים של האמריקנים.

שנים של הזנחה אמריקנית עושים את שלהם. בימי ממשלו של בוש, הורידה ארה"ב את הפרופיל שלה באמריקה הלטינית באופן משמעותי, והתמקדה רק ביחסיה עם מספר מצומצם של מדינות ביניהן מכסיקו וקולומביה. כפי שהגדירה זאת מזכירת המדינה האמריקנית קונדוליסה רייס, אין מהווה התמרון הימי של רוסיה פגיעה במאזן הכוחות באמריקה, אולם הנכונות הרוסית והסינית לפרוץ מגבולות ההשפעה המסורתיים שלהם אמור להדליק נורה אדומה בבית הלבן.

האמריקנים מאמינים כי הרוסים, המתקשים להתמודד עם המשבר הכלכלי, ייאלצו להגביל את מעורבותם באמריקה הלטינית לכדי עשיית שרירים בלבד, אולם שינוי במשק הנפט העולמי שיזרים כסף לקופה הרוסית המתרוקנת, עשוי להעמיד את ארה"ב בעוד כמה שנים בפני בעיה אמיתית. לנשיא המיועד ברק אובאמה ולמזכירת המדינה שלו הילארי קלינטון, צפוי מאבק מורכב באזור על מנת להשיב לארה"ב את אחיזתה רבת השנים בחצר האחורית שלה.

הערות

1. Steve Gutterman,"Putin and Chavez promote a 'multi-polar world'", AP, 25/09/2008

2. Tyler Bridges, "Ch vez alliance off to shaky start", Mcclatchy News Service, 28/11/2008

3. "Russia, Venezuela to set up oil project during Medvedev visit", AFP, 23/11/2008

4. "Medvedev in Cuba to improve ties", BBC News, 28/11/2008

5. "Venezuela presses Russia on Opec price cooperation", Reuters, 27/11/2008

6. "China sees substantial trade growth with Latin America", Xinhua, 11/11/2008


מאמרים נוספים