טראמפ חייב ניצחון

איך יצליח הנשיא השנוי במחלוקת לשמור על יציבות?

יובל בוסתן, אלון לוין


"עשיתי יותר מכל נשיא אחר ב-100 הימים הראשונים," הצהיר טראמפ כבר במהלך מאי, וקשה להתווכח עם ההצהרה הזו – מדיניות החוץ של ארה"ב הלכה מקצה אחד לקצה השני והחלטות רבות בעניינים דומסטים מחפשות למחוק את מה שהשיג קודמו. אך על כל אלו מרחפות השערוריות שרודפות אותו, ואולי אף עשויות לאיים על המשך כהונתו.

טראמפ חתם ב-100 הימים הראשונים שלו על יותר צווים נשיאותיים מאשר כל נשיא אמריקאי אחר מאז מלחמת העולם השנייה, ממוצע של צו נשיאותי בכל שלושה ימים. מצד שני, תדירות השערוריות בממשלו לא נראית נמוכה יותר. לפי הוושינגטון פוסט שיעורי התמיכה בו בתום התקופה הם הנמוכים ביותר לנשיא מאז טרומן ב-1945, והם ממשיכים לרדת – המסע המתוקשר של טראמפ למזרח התיכון היה חף משערוריות, והוא בעיקר גרר צהלות בירושלים וסלפי מביך אחד בשדה התעופה, אך הוא לא הצליח להסית את תשומת הלב של האמריקאים מהשערוריות שהשאיר מאחוריו, ומהחקירה המתנהלת נגדו – בכל הסקרים שנערכו בתחילת השבוע (21-23 במאי, בעיצומו של הביקור בישראל), שיעור אלו המרוצים מתפקודו של טראמפ נפל אל מתחת ל-40%, הרבה מתחת לממוצע של קודמיו בתפקיד בתקופה הזו. גם שביעות הרצון מסגן הנשיא צנחה לאזורים האלו, ירידה של כמעט 10% בתוך חודש.

רצף השערוריות עימן התמודד ממשל טראמפ בארבעת החודשים הראשונים לכינונו חסר תקדים: הניסיון להחליף את תוכנית הבריאות של אובמה בתוכנית חלופית, ההאשמות בדבר מעורבות רוסיה בקמפיין הבחירות של טראמפ, התפטרות היועץ לביטחון לאומי בזמן שיא ומנגד פיטורי ראש ה-FBI קומי על רקע דיווחים שזה לא הסכים לשתף פעולה עם טראמפ, ההאשמות כי טראמפ חשף מידע סודי פעמיים בחודש האחרון, אי הדיוקים וההצהרות השנויות בחלוקת, בלשון המעטה, של דובר הבית הלבן עד שהביאו את טראמפ לתהות בקול אם צריך לבטל את התפקיד וההתנצחויות הבלתי נגמרות עם התקשורת. בעצם, קשה לטעון שמדובר בהפתעה – אותו סגנון שייצר שערוריות במערכת הבחירות, יוצר אותן עכשיו כשטראמפ בבית הלבן.

רפורמת הבריאות "אובמהקר" של הנשיא הקודם הייתה שנויה במחלוקת עוד לפני שקמה, והייתה אחת מהנקודות בהן ניגח טראמפ את הממשל הדמוקרטי הקודם במהלך הקמפיין. ההתנהלות סביבה מאז ינואר היא דוגמא לקשיים עימם מתמודד טראמפ, שנוהג להתייחס לדברים בפשטות עד שהוא מנסה לעשות זאת בפועל ואז מגלה ש"אף אחד לא ידע שמערכת הבריאות זה דבר כל כך מסובך". טראמפ הבטיח לבטל את הרפורמה ולהחליפה בחוק אחר. בניסיון הראשון בחודש מרץ לא הצליחו הרפובליקנים בקונגרס לגייס מספיק תומכים והחוק כלל לא עלה להצבעה, מה שגרם לטראמפ מבוכה רבה, הביא אותו להאשים את הדמוקרטים בחבלה והוריד את שיעורי התמיכה שלו עוד. בתחילת מאי, הצליחו הרפובליקנים בקונגרס להעביר בדוחק חוק שיבטל את אובמהקר ויציג חלופה במקומו – 20 רפובליקנים הצביעו נגד החוק, והוא עבר בסופו של דבר ברוב של 217 מול 213. טראמפ כינס את התומכים לנאום ניצחון בבית הלבן, אך הדרך משם ועד לקו הסיום עדיין ארוכה – החוק מגיע לסנאט, שם הצהירו הרפובליקנים כי יכתבו את החוק מחדש לפני שינסו להעביר אותו, וידרשו להתמודד גם על הטענות של ועדת התקציב בסנאט כי החוק יוביל יותר מ-20 מיליון אמריקאים לאבד את הביטוח שלהם בעשור הקרוב. הרפורמה עשויה לעבור, אך קל זה לא יהיה. ומה שלא קל ולא מהיר – משחק נגד מי שהצהיר מעל כל במה אפשרית שהוא יודע לפתור הכל.

הדחה לפני סוף השנה?

מירב הביקורת נגד טראמפ, והנקודה הראשונה שמעלה קולות על הדחה אפשרית, היא השערורייה שמסרבת לגווע סביב הקשרים האפשריים בין רוסיה לקמפיין הבחירות של טראמפ. היועץ לביטחון לאומי לשעבר, מייקל פלין כיהן בתפקיד רק 24 ימים לפני שנאלץ להתפטר לאחר שנחשף כי שיקר לסגן הנשיא על שיחותיו עם גורמים רוסיים ובעקבו זאת הפך חשוף לסחיטה על ידי הרוסים. פלין סרב למסור מסמכים לוועדת הסנאט החוקרת את הקשרים עם רוסיה. וכאילו זה לא מספיק, נחשפה טענה של ראש ה-FBI לשעבר, ג'יימס קומי, שפוטר החודש על ידי טראמפ, שזה האחרון לחץ עליו לעצור את החקירה המתנהלת נגד פלין יום אחרי שזה התפטר מתפקידו שיועץ לביטחון לאומי. ההבדל בין הטענתו האלו לשערוריות האחרונות הוא שכאן, לכאורה, מדובר בניסיון לשיבוש חקירה. אם זו אכן תוכח, טראמפ יצטרך להתאמץ מאוד כדי למנוע התחלה של הליך כזה.

הליך הדחה נגד נשיא מכהן הוא נדיר בארה"ב ובוצע רק פעמיים בעבר – נגד אנדרו ג'ונסון ב-1868, בתקופה שאחרי שירש את לינקולן, ונגד ביל קלינטון ב-1998 על רקע פרשת לוינסקי. ההליך מתחיל בהצבעה בבית הנבחרים, שם שני הנשיאים התמודדו עם קונגרס לעומתי. אם ההצעה זוכה שם לרוב, בשלב הבא מתנהל משפט בסנאט שם דרוש רוב של שני שלישים כדי להרשיע. בשני המקרים הקודמים, לא הושג רוב כזה בסנאט והנשיא זוכה. הפעם השלישית בה החל תהליך הדחה אך לא הושלם היה ב-1974 נגד ניקסון על רקע פרשת ווטרגייט. ניקסון התפטר לפני ההצבעה ולאור הדעה הרווחת כי אם לא יתפטר – יודח.

אם החקירה נגד טראמפ תעלה חדשות מבוססים למעשים בלתי כשרים מצד הנשיא יגברו הקולות להדיח אותו. היחס להדחה שלו עד סוף 2017 באתרי ההימורים כבר כעת כפול ממה שהיה נגד קלינטון בשיאו. עם זאת, יצטרך להימצא אקדח מעשן במיוחד כדי להוביל כמחצית הסנאטורים להצביע נגדו, אם וכאשר יידרשו לכך. בניגוד לנשיאים הקודמים טראמפ בוודאי לא יקבל תמיכה אוטומטית מנציגי המפלגה שלו, אך אלו לא יזדרזו להדיח אותו חודשים ספורים אחרי שהוביל אותם לניצחון סוחף על המפלגה הדמוקרטית.

ללחץ הזה על טראמפ עשויה להיות השפעה גם על מדיניות החוץ – טראמפ הוא אולי לא פוליטיקאי קלאסי, אבל גם הוא יודע שכאשר הלחץ גובר בזירה המקומית, אחת הדרכים היעילות ביותר להתמודדות היא באמצעות הסטת דעת הקהל למקום אחר, ורצוי כמה שיותר רחוק. מלחמת ההצהרות עם צפון קוריאה היא כרגע בגדר הצהרות והחלפת איומים בלבד – שליט צפון קוריאה, קים ג'ונג און, מפגין ביטחון עצמי רב כשהוא ממשיך להתריס נגד ארה"ב, אך אם ידחוק את טראמפ לפינה ויאלץ אותו לעבור למעשים, ההתדרדרות עשויה להיות מהירה ואלימה. להבדיל, המסע למזרח התיכון והניסיון להניע את העולם הסוני למהלך נגד הטרור ונגד איראן, נשמע מבטיח ברמת ההצהרה, אך כאן עוד יעבור זמן עד שיבשילו הדברים לכדי שינוי משמעותי, אם בכלל.

בשורה התחתונה, טראמפ, שהגדיר את עצמו "מנצח מלידה", חייב להשיג ניצחון גדול בהקדם האפשרי. בלעדיו, חוסר שביעות הרצון ממנו תוסיף לעלות, והלחץ בממשל יעלה בהתאם.


מאמרים נוספים