געגועים לאימאם

הזיידים מנסים להפיל את הממשלה בתימן

אלון לוין, יובל בוסתן


בצפון מערב תימן פועלת בחמש השנים האחרונות תנועת טרור אשר מעוניינת להשליט מחדש על המדינה את שלטון האימאמים הזיידים, אשר נפסק לפני 47 שנה. עד כה, הצליחו שלטונות תימן לדכא את פעילות התנועה, לא בלי מחיר דמים כבד. אולם אנשי התנועה אינם מוכנים להיכנע, ולתוך הקלחת נכנסות מדינות זרות רבות.

אסכולת הזיידיה בתימן, הקרויה על שמו של האימאם זייד אבּן עלי, הנה פלג שהתפצל מהשיעה התרי-עשרית, האסכולה המרכזית באמונה השיעית אליה משתייכים השיעים באיראן, עיראק, לבנון ומדינות נוספות. חלק קטן מהשיעים הזיידים מקורב אמנם לאסכולה התרי-עשרית, אבל רוב הזיידים נבדלים כאמור מהאסכולה המרכזית.

הוויכוח המקורי בין השיעים והסונים נסוב סביב שאלת הירושה של הנביא מוחמד. השיעים סברו כי הירושה מגיעה לעלי אבן אבי טאליב, בן דודו של מוחמד, בעוד שהסונים תמכו דווקא באבו באקר. כך נוסדה שושלת של 12 אימאמים שהחלה בעלי, והסתיימה במי שזכה לכינוי האימאם הנעלם, או האימאם ה-12 אשר צפוי להתגלות בעתיד כמהדי, הוא המשיח השיעי.

הזיידים התפצלו מהזרם המרכזי בשיעה, בשל תמיכתם בזייד אבן עלי, האימאם החמישי על פי ספירתם, במקום אחיו מוחמד אל באקר שהיה לאימאם החמישי על פי ספירת הזרם המרכזי. ההבדל בין האחים עשוי ללמד משהו על הזיידים – בעוד שמוחמד אל באקר נחשב למלומד מוערך ביותר, גם בעיני מוסלמים סונים, והוא אחד האנשים שהניחו את היסודות למשפט השיעי, הרי שזייד אבן עלי זכה לתמיכה בזכות המרד שהנהיג בבית אומייה, אשר שלט במרחב המוסלמי באותן שנים.

המרד פרץ בשל תפיסתו של זייד כי מדובר בהנהגה מושחתת, והוויכוח שנסוב באותם ימים בקרב השיעים היה האם לבחור באימאם שנלחם בשחיתות שלטונית, או באימאם המלומד ביותר. מאז התאפיינו השיעים התרי-עשרים כמי שמעדיפים להימנע ממרידות ולמעשה ממתינים להופעתו של המהדי, בעוד שהזיידים, שתפסו את מקומם בתימן, התאפיינו בתרבות של מרידה בשלטון שנתפס בעיניהם כמושחת או חסר לגיטימציה.

מבחינת המשפט המוסלמי, הזיידים קרובים לאסכולה החנפית, אחת מארבע האסכולות המקובלות באסלאם הסוני, הנחשבת למקלה יחסית והיא הנפוצה מבין האסכולות הסוניות. הסיבה ככל הנראה נעוצה במייסד האסכולה החנפית, אבו חניפה, אשר הוציא פסק הלכה, פתווה, שתמך במרד של זייד בבית אומייה.

אחד ההבדלים המרכזיים בין השיעים התרי-עשרים ובין הזיידים, היא בתפיסת האימאם – הזיידים אינם מקבלים את המעמד המשיחי שמעניקים התרי-עשרים לאימאמים שלהם, ובוודאי שאינם מקבלים את האמונה באימאם הנעלם כמהדי. פירוש הדבר הוא, שבעוד שמאז היעלמותו של האימאם ה-12, אין למעשה אימאם שנחשב למנהיג בקרב המאמינים שמצפים לו, הרי שבקרב הזיידים ישנה רציפות של אימאמים שהגיעה עד מלחמת האזרחים בצפון תימן ב-1962.

מבחינה דתית מחולקת תימן בין צפון זיידי ודרום סוני. לאחר מלחמת האזרחים הורכבה תימן משתי מדינות עצמאיות, כשהדרום הסוני קיבל עצמאות מהבריטים. רק ב-1990, אוחדה תימן תחת הנהגתו של נשיא צפון תימן עלי עבדאללה צלאח, אשר השלים בעת האיחוד 12 שנה כנשיא הצפון ומנהיג מאז ועד היום את המדינה המאוחדת.


הנשיא עלי עבדאללה צלאח – יצליח להשתלט על המורדים? צילום: האתר הרשמי

המלחמה בטרור

מרכז פעילות הטרור כיום נמצא במחוז צעדא בצפון מערב המדינה, סמוך לגבול עם סעודיה, בו חיים כ-700,000 בני אדם, מרביתם מהזרם הזיידי-דתי. אזור זה נחשב לאחד העניים ביותר והנגישים פחות בתימן, שני נתונים ההופכים אותו לקרקע פורייה לארגון אנטי-ממשלתי. משפחת אל-חותי, משפחה חשובה ומוכרת במחוז, מנהלת מאז 2004 מאבק בממשלה. ארבעה אחים – חוסיין, יחיא, עבד אל מאליק ועבד אל כארים, מנהיגים ארגון בשם שבאב אל מואמינין ("הצעירים המאמינים"), שמטרתו להשיב את שלטון האימאמים בתימן.

הזיידים טוענים כי ממשלת תימן מתנכלת להם. חוסיין חוסל על ידי הממשלה התימנית ב-2004, ומאז ממשיכים אחיו להילחם לפרקים בממשלה. ב-2008, הודיע הנשיא צלאח כי המאבק הוכרע אולם זה שב והתחדש מאז. אנשי הארגון מתנגדים ליחסים הקרובים של נשיא תימן עם ארה"ב, וליחסו המתון ליהודים במדינה. פעילות הארגון נגד יהודי תימן, הכוללת חטיפות ורציחות, הובילה בשנים האחרונות לעלייה שקטה מצנעא לישראל.

הגבול התימני מהווה מקור לדאגה מבחינת הסעודים – פעילים רבים של אל קעידה הגיעו מתימן, כולל אוסאמה בן לאדן. חלק גדול מהפעילות הטרוריסטית בשנים האחרונות בסעודיה מיוחס לטרוריסטים שחצו את הגבול מתימן. בריאד הוציאו זה מכבר שורה של מכרזים בהיקף של מיליארדי דולרים, כדי להקים גדר גבול אלקטרונית חדישה, אשר תימנע ממסתננים לא רצויים לחצות את הגבול.

במהלך חמש שנות הלחימה בין המורדים הזיידים ובין הממשלה, נהרגו מאות חיילים ומאות מורדים. על פי הערכת האו"ם, כ-150,000 בני אדם איבדו את בתיהם. 35,000 מהם, בחודש האחרון בלבד [1]. ממשלת תימן הודיעה כי חיסלה מספר מנהיגי מורדים בהתקפותיה האחרונות, אל הארגון רחוק מלהישבר.

הפסקת אש עליה הסכימו הצדדים בתחילת החודש על מנת לאפשר הזרמת סיוע לעשרות אלפי הפליטים, קרסה בתוך שעות תוך האשמות הדדיות. לטענת הממשלה, "השבאב" הוציאו להורג שש נשים ועשרה ילדים, שנחשדו בשיתוף פעולה עם השלטונות. המורדים מצדם הכחישו את האשמות הממשלה והטילו עליה את האחריות לחידוש הלחימה. באו"ם הביעו חשש מפני משבר הומניטארי חמור, והקצו 23.5 מיליון דולר לסיוע חירום [2].

לאן מוליכים הדברים

הלחימה בין ממשלת תימן למורדים בצפון מצטרפת לשורה של זירות במסגרת המאבק המתרחב בין סעודיה ואיראן, ובין סעודיה וגורמי טרור סוניים דוגמת אל קעידה, המעוניינים להפיל את משפחת סעוד מהשלטון. איראן, בהיותה מדינה שיעית, קרובה לתפיסות הדתיות של הזיידים במידה רבה, ומנצלת קירבה זאת כדי להביך את אויבתה סעודיה. גם השלטון בתימן מאשים את איראן בליבוי הלהבות [3]. המורדים, מנגד, מאשימים את ממשלת סעודיה שהיא תומכת בממשלה התימנית ומעודדת אותה לפעול נגד המיעוט הזיידי, כולל מתן של אמצעי לחימה ומימון לצורך כך [4].

האיראנים ממשיכים לחפש אחר מקומות בהם יוכלו לפגוע במדינות פרו-מערביות במזרח התיכון כדוגמת סעודיה ומצרים וכמובן גם ישראל, בעוד שהסעודים החוששים מההשפעה הגוברת של איראן, ורואים באיראנים את האיום הגדול ביותר על היציבות במזרח התיכון, עושים כל שביכולתם על מנת לבלום את ניסיונות ההתפשטות האיראנית.

מיקומה של תימן אסטרטגי הן בשל שליטתה על נתיבי שיט בינלאומיים, הן בשל קירבתה של תימן לקרן אפריקה והשפעתה על סומליה, שם נמצאים ריכוזי מחבלים גדולים, והן בשל קירבתה לסעודיה, בת הברית המרכזית של ארה"ב במפרץ. שמירת משטרו של צלאח, אם כן, הוא גם אינטרס מערבי. במסגרת פעולות הסיוע, מעבר להזרמת כספים נקודתית, מעוניינות המונרכיות במפרץ בצירופה של תימן לשוק המשותף של המועצה לשיתוף פעולה במפרץ (GCC), יוזמה שעצם ההכנות לה עשויות להביא להתייצבות כלכלית של צנעא [5].

המאבק הפנימי בתימן עשוי להימשך עוד שנים רבות. המסורת הזיידית-תימנית של מרידה בשלטון, המצטרפת לתחושות קיפוח מצד הזיידים, מתדלקת את רצונם של המורדים בהמשך הלחימה בממשלה, חרף העובדה כי הממשלה מפעילה יד קשה ביותר כנגדם. האינטרס האיראני להותיר את להבת המאבק בוערת, מרמז אף הוא על גודל סיכויי המאבק להימשך. ההיסטוריה התימנית הקרובה יחסית, הובילה לפיצולה של המדינה מסיבות היסטוריות ומסיבות דתיות. אומנם אין צפי כזה באופק הקרוב לפיצולה של תימן, אולם במידה ומאבק הזיידים במחוז צעדא יצליח לסחוף אחריו את כלל הזיידים, הרי שתימן תעמוד בפני סכנה מיידית של מלחמת אזרחים ופיצול לשתי מדינות.

אומנם ההשפעה האיראנית בכל רחבי המזרח התיכון נחלשת בחודשים האחרונים, הודות להתגברות המאבק מצד רוב המדינות הערביות, אך היא עדיין משמעותית ביותר. עובדה זו מבטיחה עבור תושבי תימן עוד חודשים ארוכים של מאבק פנימי, וייתכן ואף שנים, בטרם תגיע ההכרעה.

הערות

1. "Clashes Continue Between Yemen Government, Shi'ite Rebels", VOA News, 05/09/2009

2. "Yemen truce collapse within hours", BBC News, 05/09/2009

3. "Yemen accuses Iran of backing Shi'ite rebels", Reuters, 24/05/2007

4. "Yemen says kills rebel chiefs, rebels blame Saudi", Reuters, 04/09/2009

5. "Yemen 'will meet 2015 deadline to join GCC'", Gulf News, 21/05/2009


מאמרים נוספים