מדד סיקור ממוקד

מהדורת 2010

יובל בוסתן, אלון לוין


כמעט 5 שנים לאחר שהחלנו לסקר את המערכת הגיאו-פוליטית, אנו מציגים את מדד סיקור ממוקד לשנת 2010. זהו אינדקס ייחודי מסוגו המאפשר לנו לקבוע את הנטייה הגושית של כל מדינה במלחמה הקרה השנייה באמצעות שקלול שורה של תבחינים הקשורים לצביונה של המדינה לאורך השנים ולהתנהלות השלטון הנוכחי. המדד יפורסם במתכונת שנתית, מדי ספטמבר.

במלחמה הקרה השנייה, השחקנים במערכת הגיאו-פוליטית נעים בין שני קטבים: הקוטב הדמוקרטי, בו ממוקמות ארה"ב, האיחוד האירופי ובנות בריתן הקרובות ביותר, והקוטב הריכוזי, בו ממוקמות רוסיה, סין ובנות בריתן.

כבכל מאבק על השפעה ועוצמה, ובפרט במאבק בו התנגשות ישירה בין המעצמות היריבות אינה אפשרית, שהרי בכך תהפוך המלחמה הקרה לחמה, הקרבות בין המעצמות ניטשים סביב תמיכתן של המדינות שאינן "נעולות" על אחד מהצדדים.

במציאות זו, בה הגבולות המגדירים את הגושים היריבים אינם בלתי-עבירים כפי שהיו במלחמה הקרה הראשונה, מדינות רבות ש"יושבות על הגדר", מנסות לנצל את המערכת החדשה לטובתן ולהשיג את הרווח הגדול ביותר האפשרי מחבירה לאחד מהצדדים.

"מדד סיקור ממוקד" הינו אינדקס ייחודי המאפשר לנו, באמצעות שקלול 5 תבחינים, למקם כל מדינה על הרצף שבין הקוטב הדמוקרטי לקוטב הריכוזי. המדד מביא בחשבון תבחינים המושפעים מהטווח הארוך (זיקתה של המדינה לדמוקרטיה), מהטווח הבינוני (זיקה פוליטיות/כלכלית/ביטחונית) ומהטווח הקצר (נטייתו הגיאו-פוליטית של השלטון הנוכחי).

כל מדינה מקבלת ניקוד בין 0 ל-10 בכל אחד מהתבחינים, כאשר 0 הוא הקוטב הריכוזי ו-10 הקוטב הדמוקרטי. ניקוד 5 בכל תבחין ניתן עבור ניטראליות מוחלטת וסטייה ממנו לכיוון אחד הקטבים מסמנת נטייה של המדינה לכיוון הדמוקרטי או הריכוזי. התבחינים המרכיבים את מדד סיקור ממוקד אינם שווים במשקלם, כפי שמוצג להלן:

משקלם של התבחינים בשקלול

את מהדורת 2010 המלאה של המדד ניתן להוריד כקובץ PDF.

להיכרות עם תיאוריית המלחמה הקרה השנייה הקליקו כאן.

הזיקה לדמוקרטיה – תבחין זה מבוסס על "אינדקס הדמוקרטיה" של האקונומיסט והוא שקלול בעצמו של חמישה פרמטרים: בחירות ופלורליזם, תפקוד הממשלה, השתתפות פוליטית, תרבות פוליטית וחירויות אזרח. באינדקס של האקונומיסט כל מדינה מקבלת ניקוד משוקלל על סולם בין 0 ל-10, המסמל את הזיקה הגבוהה ביותר לדמוקרטיה. במהדורת 2008 של האינדקס, העדכנית ביותר שפורסמה, שבדיה מדורגת ראשונה עם ניקוד משוקלל 9.88 וצפון קוריאה אחרונה עם ניקוד 0.86. ישראל, אגב, במקום ה-38 באינדקס עם ניקוד משוקלל של 7.48, מה שממקם אותה בקטגוריית "דמוקרטיות עם פגמים", בעיקר נוכח תקנות לשעת חירום הנמצאות בתוקף מאז הקמת המדינה.

זיקה פוליטית – תבחין זה מביא בחשבון בריתות בילטראליות ומולטילטראליות מזה, ואירועים המשפיעים על היחסים בין מדינות העולם למעצמות המאכלסות את שני הקטבים הגיאו-פוליטיים מזה. בכל האמור לבריתות בעלות משמעות בזירה הגיאו-פוליטית, אנו קובעים כי חברות במסגרת על-מדינית בעלת מובהקות דמוקרטית או ריכוזית מעניקה ניקוד מוחלט בהתאם. כך לדוגמא, חברות האיחוד האירופי (EU) זוכות לניקוד 10 בתבחינים של בריתות פוליטיות ובריתות כלכליות, ומנגד חברות הארגון לשיתוף פעולה של שנגחאי (SCO) או האלטרנטיבה הבוליבארית (ALBA) לניקוד 0 מושלם בבריתות פוליטיות. חברויות בארגונים בעלי זיקה פרו-דמוקרטית דוגמת גואם (GUAM) במזרח אירופה או המועצה לשיתוף פעולה במפרץ (GCC) נכנסות אף הן לשקלול, כמו גם משטרים הנמצאים תחת אמברגו מצד האו"ם או האיחוד האירופי.

זיקה כלכלית – תבחין זה משקלל בין מספר סוגים של נתונים: הראשון הוא החברות במסגרות על-מדינתיות הכוללות פעילות פיננסית החל בסחר חופשי, עבור דרך איחוד מכסים וכלה בשוק משותף; הנתון השני משקף את הזיקה הגיאו-פוליטית של שותפות הסחר הגדולות של כל מדינה; הנתון השלישי משקף את זיקתן של המדינות ליוזמות על-מדינתיות משמעותיות שהתהוו בשנים האחרונות דוגמת קרטל הגז הרוסי מזה, ופרויקט "נאבוּקוֹ" של האיחוד האירופי מזה או יוזמות מקומיות דוגמת "הבנק הלטיני" שהוקם בדרום אמריקה כאלטרנטיבה לבנק העולמי.

זיקה ביטחונית – תבחין זה משקלל בתוכו מספר פרמטרים ובהם בחינת ספקיות הנשק הגדולות של כל אחת מהמדינות בחמש השנים שקדמו לפרסום המדד (על פרסומי מכון המחקר הבינ"ל של שטוקהולם – SIPRI), חברות במסגרות על-מדינתיות דוגמת ברית נאט"ו, השתתפות במלחמה העולמית בטרור (למדינות שאינן חברות בנאט"ו), בריתות צבאיות עם מדינות בעלות השפעה בזירה הגיאו-פוליטית, מלחמות וסכסוכים עם מדינות אחרות. מטבע הדברים, השפעתם של חלק מהפרמטרים המוזכרים לעיל חורגת מגבולות הזיקה הביטחונית ומשפיעה גם על תבחינים אחרים במדד. באופן דומה, הטלת אמברגו וסנקציות אשר מקבלות ביטוי בתבחין הפוליטי, משוקללים גם כאן מההיבט הביטחוני.

נטיית השלטון הנוכחי – זהו תבחין הנבדל בשני דברים מקודמיו – הוא בוחן את התנהלות הנהגת המדינה בפרק זמן קצר יחסית, והניקוד לגביו מתבסס בעיקר על פרשנות שלנו לנטייה הגיאו-פוליטית של ההנהגה. כאן באים לידי ביטוי מנהיגים שעולים לגדולה ומנהיגים קו שונה לחלוטין מקודמיהם. מתוך הכרה בהשפעה הרבה שיש לשלטון הנוכחי על צביונה של כל מדינה בהווה, אנו מעניקים לתבחין זה את המשקל הסגולי הרב ביותר מבין התבחינים הנמדדים במדד. עם זאת, ראוי לציין כי משקלו של תבחין זה קטן מהמשקל המוענק לבריתות פוליטיות, כלכליות וצבאיות יחדיו. רוצים לומר, גם שינוי ההנהגה הדרמטי ביותר לא יוכל למחוק באחת את מעשי ידיהן של ההנהגות שהחליף.

מפתח השיוך לקבוצות

בניתוח המערכת הגיאו-פוליטית הנוכחית, אנו מבחינים בין חמש קבוצות של מדינות:

מדינות הגוש הדמוקרטי – בקבוצה זו נכללות מדינות המחויבות למטרותיו של הגוש הדמוקרטי. אלו כוללות מדינות בעלות מסורת דמוקרטית והשפעה בזירה הבינלאומית, ומדינות שאינן דמוקרטיות אך שותפות אינטרסים הביאה אותן לפעול למען המטרה המשותפת.

בנות הברית של הגוש הדמוקרטי – קבוצה זו היא בבחינת מדינות "השורה השנייה" של הגוש הדמוקרטי. מרכיבות אותה מדינות שנאמנותן למטרות הגוש הדמוקרטי אינה מוחלטת כמו אצל חברי הקבוצה הראשונה, אך עודנה תופסת מקום גבוה בתפיסת העולם.

מדינות ניטראליות – בקטגוריה זו נמצאות שתי קבוצות של מדינות. הראשונה כוללת את אותן מדינות שנמנעות בעיקרון מלבחור צד במערכה הגיאו-פוליטית. מדינות אלה מוצאות את הדרך לקיים יחסים תקינים עם מדינות משני הגושים. הן חברות כולן בארגון המדינות הבלתי מזדהות, אך מסתייגות ברובן מהקו האנטי-אמריקני שהשתלט בשנים האחרונות על הארגון. קבוצה שנייה של מדינות בקטגוריה זו אלו מדינות המשויכות לכאן כמעין "תחנת ביניים". לדוגמא, מדינות שהיו מזוהות במשך שנים עם הגוש הדמוקרטי עד שחילופי שלטון הביאו לאימוץ קו קיצוני לצד השני, תתקשינה לרוב "לדלג" בין שתי קבוצות דירוג באותה תקופת בדיקה. את השינויים במדינות אלו אנו נוהגים לסקר באופן שוטף בירחון המקוון.

בנות הברית של הגוש הריכוזי – בדומה לקבוצה המקבילה בגוש הדמוקרטי, גם כאן נמצאות מדינות שרואות בדרכו של הגוש הריכוזי את דרכן, אך מסיבות שונות אינן מחויבות לגוש באופן מוחלט כחברי הקטגוריה האחרונה.

מדינות הגוש הריכוזי – בקבוצה זו נכללות המדינות המהוות "סדין אדום" לקבוצת מדינות הגוש הדמוקרטי. כאן לא נמצא ולו מדינה דמוקרטית אחת, אלא מדינות "הזוכות" לדברי ביקורת חריפים מארגוני זכויות אדם. מדינות אלו מצאו עצמן נדחקות האחת לשנייה נוכח הלחץ מצד הגוש הדמוקרטי בעשור האחרון, והן חוסות תחת כנפיהן של רוסיה וסין שמובילות את המאבק.

השיוך לאחת מחמש הקבוצות שנסקרו לעיל מתבצע על פי הניקוד המשוקלל של המדינה במדד סיקור ממוקד, ולפי המפתח הבא:

בבואנו להציג את מדד סיקור ממוקד, שאפנו למקד את הדיון במדינות המהוות גורם כלשהו בזירה הגיאו-פוליטית. לפיכך, לא כל מדינות העולם נכללות בו. את המדינות שנשארו בחוץ ניתן לקבץ תחת שתי קבוצות: בקבוצה הראשונה נכללות מדינות בהן השלטון המרכזי נמצא רק בשלבי התהוות או שאינו מצליח לאכוף מרותו על פני כל השטח הריבוני של המדינה, דוגמת אפגניסטן, עיראק וסומליה. הקבוצה השנייה מורכבת מ"מיקרו-מדינות". ההגדרה המקובלת למיקרו-מדינה היא כזו ששטחה אינו עולה על 1,000 קמ"ר ושאוכלוסייתה קטנה מחצי מיליון תושבים. מבין קבוצה זו, המונה כמה עשרות מדינות, אנו כן כוללים במדד מיקרו-מדינות החברות במסגרות על-מדיניות בעלות עניין גיאו-פוליטי, דוגמת חברות באיחוד האירופי.

מדד סיקור ממוקד – מהדורת 2010

את מהדורת 2010 המלאה של המדד ניתן להוריד כקובץ PDF.

להיכרות עם תיאוריית המלחמה הקרה השנייה הקליקו כאן.

זוהי אמנם הפעם הראשונה בה אנו מפרסמים את מדד סיקור ממוקד במתכונתו זו, אך מזה כמעט חמש שנים אנו מסקרים את המערכת הגיאו-פוליטית. לפיכך, הגם כי אנו חסרים את ציוני המדד של השנים שעברו, עדיין ביכולתו לאמוד ולעמוד על השינויים הבולטים שהתרחשו במערכת הגיאו-פוליטית בשנה האחרונה, ואלו הם, לפי סדר הא-ב:

נדבך נוסף שמספק לנו המדד החדש בניתוח הגיאו-פוליטי הוא הבסיס להשוואה בין חמש הקבוצות שהגדרנו, לאורך זמן. במדד סיקור ממוקד לשנה זו, מופיעות 162 מדינות אשר נחלקות לחמש הקבוצות באופן הבא:

נותרו בחוץ

וזוהי רשימת המדינות שנותרו מחוץ למדד. מדינות אלו אינן גורם בזכות עצמן בזירה הגיאו-פוליטית, בין אם כי אין בהם שלטון מרכזי יציב ובין אם כי מדובר במיקרו-מדינות.

המדד הבא יפורסם בספטמבר 2011.


מאמרים נוספים