דבר העורך

חושבים כבר על היום שאחרי

יובל בוסתן, אלון לוין


פחות מחודשיים נותרו לבחירות בארה"ב, ונראה כי אם יש מקום שאובמה יכול להיות מרוצה מהירושה שהוא משאיר – הרי זה באמריקה הלטינית. המקום שנשטף על ידי לאומנים סוציאליסטיים במשך העשור האחרון לפחות,  רואה בשנה האחרונה מנהיגים שמרניים שעולים בזה אחר זה. אובמה מנסה להשתמש בתמיכת המדינות האמריקניות שלחוף האוקיאנוס הפסיפי כמנוף לאישור יוזמת מסגרת הסחר השנויה במחלוקת, אך ספק אם יספיק להניע משהו לפני הבחירות.

מן העבר השני של הפסיפי, הדברים נראים פחות טוב עבור האינטרסים האמריקניים, בלשון המעטה. תחרות גוברת בין הודו לסין מאיימת להצית התנגשויות פרוקסי, תוך ניצול ההיעדרות האמריקנית מהאזור. ישראל, דווקא, עשויה למצוא עצמה מעורבת בדרך כזו או אחרת.

גם ברוסיה מחכים לנשיא האמריקני הבא. אחרי יותר משנתיים של קיפאון מול המערב בסוגיה האוקראינית, נראה כי הכסף הרוסי הולך ואוזל, וידחוף את הרוסים למהלכים דרמטיים ככל הנראה עד הקיץ הבא, מול יורשו של אובמה. עוד לפני כן, פוטין נוקט בשורה של צעדים לבצר את שלטונו, כשגולת הכותרת – רפורמה בשירותי הביטחון והקמה של משרד חדש שלא מוגזם לתאר אותו כגרסה חדשה של ה-KGB האימתני.

ולבסוף, פיתוח של אמצעי לחימה חדשים עומד לשנות באופן דרמטי את זירת הלחימה ואת המבצעים הבאים של צה"ל. אמצעים נשלטים מרחוק עם יכולת אוטונומית ברמות שונות, צפויים להפחית באופן משמעותי את הסיכון לכוחות התוקפים בעתיד הלא רחוק, אך באותה נשימה, הם מעלים שורה של סוגיות חדשות עימם יצטרכו המפתחים להתמודד.

קריאה נעימה.


מאמרים נוספים