תמרון מצרי

מצרים מתקרבת לאיראן

אלון לוין, יובל בוסתן


הנסיגה האמריקנית מעיראק וירידת עוצמתה והשפעתה באזור, ממשיכה לייצר גלים ברחבי המזרח התיכון. המצרים, המודאגים מהשינויים הצפויים, על רקע מצבו הבריאותי הרעוע של מובארק, כבר מבצעים את ההתאמות שלהם למצב החדש. באופן סמלי, חשיפת המסמכים בויקיליקס רק אוששה את מה שברור כבר זמן רב – הערבים לא סומכים על סיוע אמריקני בעניין איראן, בה הם רואים את הבעיה הקשה ביותר באזור. לנוכח אי התגובה האמריקנית, בריתות חדשות במזרח התיכון נכרתות.

בתחילת אוקטובר חתמו איראן ומצרים על הסכם לחידוש הטיסות האזרחיות בין קהיר לטהרן. האיראנים והמצרים פועלים בחודשים האחרונים לייצר נורמליזציה ביניהם והסכם הטיסות הוא אחת הדוגמאות לכך. הסכם זה מגיע אחרי 31 שנה של קיפאון דיפלומטי, שהחל עם עליית ח'ומייני לשלטון. רצף האירועים שהגיעו לאחר מכן פער תהום עמוקה בין הצדדים – המצרים העניקו מקלט לשאה האיראני, חתמו על הסכם השלום בין מצרים וישראל ב-1979 ותמכו בעיראק במלחמתה באיראן. מנגד, המתנקש בנשיא סאדאת זכה למעמד של גיבור באיראן והאיראנים לא חדלו מניסיונותיהם להשיג אחיזה באזור, גם על חשבון אינטרסים מצריים.

משטר המולות באיראן רואה במצרים בוגדת של ממש בעניין המוסלמי בשל הסכם השלום שלה עם ישראל, אשר מנע יצירת חזית אפקטיבית נגד "השטן הקטן". צריך לזכור, הבעיה של האיראנים אינה עם מצרים, אלא עם המשטר המצרי בהנהגת מובארק. כעת, כשמובארק נמצא בערוב ימיו ומצרים מתכוננת לחילופי הנהגה לאחר כ-30 שנה, צצה עבור האיראנים הזדמנות לפתוח דף חדש עם המצרים, אולי על חשבונה של ישראל.

אחמדיניג'אד, לצד פעילותו החתרנית נגד השלטון במצרים, שיגר במספר הזדמנויות הצעות לנורמליזציה בין ארצו ובין מצרים, בשנת 2007 וביוני 2009. מובארק מצדו טען כי איראן יכולה למלא תפקיד חיובי במזרח התיכון [1].

יו"ר המג'ליס האיראני, עלי לאריג'אני, שהיה אחראי בעבר על "תיק הגרעין" מול הקהילה הבינלאומית, אמר במרץ האחרון כי העולם המוסלמי ירוויח רבות מהקשר בין מצרים לאיראן. כדוגמא לשותפות האינטרסים ביניהן, אמר לאריג'אני כי לאיראן ולמצרים יש עמדות דומות באשר לצורך להגן על הפלשתינים, למרות שיש ביניהן תפיסות שונות באשר לטקטיקה הרצויה. הדברים נאמרו לאחר שביקר במצרים ונפגש עם חברי פרלמנט ממפלגת השלטון [2].

גם אחרים במג'ליס טענו לאחרונה כי על איראן ומצרים לסיים את הנתק רב השנים ביניהן, מאחר ומדובר בשתי מדינות מוסלמיות גדולות וחשובות אשר הנתק ביניהן גורם לישראל ומדינות המערב קורת רוח רבה [3].


מובארק – כיצד תראה מצרים אחריו? צילום: הפורום הכלכלי העולמי

לקראת שינוי גיאו פוליטי

המזרח התיכון נמצא ממש בערבו של שינוי גיאו-פוליטי משמעותי. הנסיגה האמריקנית נמשכת, מלווה בהתגברות הטרור בעיראק. הואקום שעומדים האמריקנים להשאיר מאחוריהם בעיראק עשוי להוביל להתפרקותה של המדינה למספר מדינות על פי מפתח עדתי. איראן מצויה בתהליך של היחלשות בשל הסנקציות הכלכליות ובשל המהומות החברתיות מאז הבחירות ביוני 2009. בשנה האחרונה היא מביטה כיצד סוריה מתקרבת לסעודים ולמערב על חשבון היחסים עמה וכיצד שחקנית חדשה בדמותה של טורקיה השתלטה על המשבצת של "מגינת הפלשתינים מול ישראל", נישה שהייתה שמורה לאיראנים במשך שנים.

על רקע הפרסום הצפוי של הדו"ח המסכם של חקירת רצח חרירי, התפתחות אפשרית בהחלט עשויה להיות הטלת כל האחריות על החיזבאללה, תוך ניקוי הסורים מכל אשמה, מהלך שיחליש את ההשפעה האיראנית בלבנון, לטובת הסעודים, או שיביא להתנגשות כוללת בתוך הזירה הלבנונית, שתחליש את יכולתם של כל הגורמים הזרים להשפיע.

מכלול הבעיות הללו מעמיד את האיראנים בפני בעיה ותחושת מצור, אך איראן היא לא היחידה הנמצאת בתחושת מצור ובאי ודאות פוליטית וביטחונית. מצרים של מובארק נמצאת כיום בתחושה דומה. בהיעדר יורש רשמי שהוכשר לתפקיד, מביטים הגורמים המקורבים לשלטון הנוכחי במצרים לעידן שאחרי מובארק בחשש רב. האחים המוסלמים צברו עוצמה רבה במצרים, ובמפלגת השלטון עשויה להתרחש מלחמת ירושה בין ג'ימי מובארק ובין האליטה הביטחונית, ממנה הגיעו עד היום נשיאי מצרים ואשר אליה מובארק הצעיר לא משתייך.

בחצי האי סיני פועלת לה מדינה בתוך מדינה – הברחות נשק, סמים, פועלים זרים וזונות, לצד פעילות עניפה של תאי טרור מתרחשים כמעט ללא התערבות מצד הממשלה המצרית. את המצרים מטרידה רק המחשבה שמא יופנו תעשיות ההברחה הללו אליה במקום אל ישראל. גם קיומו של משטר החמאס בעזה, המדליק את הדמיון של האחים המוסלמים, טורד את המצרים.

מדרום, השכנה הסודנית. זו נמצאת כבר כעת בתוך מלחמת אזרחים באזורים מסוימים והיא מצויה ממש ערב התפרצות רבתי לקראת מלחמת אזרחים מקיפה, שפירושה זרם גובר והולך של פליטים אל תוך מצרים. המצרים, המצויים גם כך בקשיים כלכליים עצומים, עשויים לקרוס כלכלית במצב שכזה. גם מערבית למצרים לא שקט – לוב ואלג'יריה חוזרות להתעצם צבאית באופן שעשוי להוות איום על מצרים בעתיד.

ההשפעה האיראנית על כל הנ"ל – אלג'יריה, לוב, סודן, החמאס וכו', יכולה לאפשר למצרים גם רגעים של שקט. המחיר הוא פשוט יחסית – "תאפשרו למשלוחי נשק לחמאס לעבור בשקט, בתמורה תקבלו אתם שקט". כל עוד ישראל היא זו שצריכה להתמודד עם החמאס ולספוג אותו, המצרים יכולים לשמור על היציבות שלהם בתקופה כל כך רגישה.

מעקף לסנקציות

למצרים יש עוד אינטרס ועוד מטבע קשה שהם יכולים לעשות בו שימוש – מאחר ואיראן מצויה תחת משטר סנקציות הדוק, יכולה מצרים לסייע לאיראנים בשלל פעולות פיננסיות אגב גזירת קופונים שמנים.

דוגמא לכך הוא בנק MIDB, המצוי בשותפות בין מצרים (כ-60%) ובין איראן (כ-40%), אשר הופך לאחד מהצינורות באמצעותן עוקפת איראן את הסנקציות המערביות. מדובר בבנק קטן שהוקם ב-1975, השנים שהיו לירח הדבש בין איראן תחת שלטון השאה, ובין מצרים בעידן סאדאת.

באתר הרשמי של הבנק, ישנה הפניה לרשימת הדירקטורים של הבנק, 4 מהם איראנים. אחד מהם, ד"ר דאבוד אברהים דאנש ג'עפרי כיהן כשר האוצר של אחמדיניג'אד בין השנים 2005-2008 [4].

לבנק זה מזרימים האיראנים חלק מכספי התמלוגים מתעשיית האנרגיה, המשמשים כקרן חירום. כל עוד הבנק המצרי מצליח לחמוק ממשטר הסנקציות, יוכלו האיראנים להמשיך ולהוריד מעט מלחץ הסנקציות. ברור הוא כי לא תיתכן פעילות שכזאת ללא ידיעת ראשי השלטון, ונראה כי תמורת שקט ביטחוני וחופן דולרים נרתמו המצרים לסייע לאיראן.


ארדואן – מתבסס בצמרת מנהיגי האזור. צילום: הפורום הכלכלי העולמי

והתקרבות לטורקיה…

ב-22 בנובמבר אמר שר החוץ הטורקי, אהמט דאבוטוגלו, כי ארצו ומצרים הסכימו לייסד מועצה אסטרטגית רמת דרג לשיתוף פעולה בין המדינות. הדברים נאמרו במהלך מסיבת עיתונאים משותפת עם עמיתו, שר החוץ המצרי אחמד אבו אל רייט שנערכה באנקרה. רייט ביקר בטורקיה ונפגש גם עם הנשיא הטורקי עבדאללה גול ועם ראש הממשלה ארדואן. ההסכם הרשמי ייחתם במהלך ביקורו הקרוב של ארדואן במצרים.

המהלך המצרי הזה, המגיע במקביל להתקרבות לאיראן, מדגים היטב כיצד משתררת מבוכה בעולם הערבי לנוכח ההתעצמות האיראנית והטורקית ועל רקע הנסיגה האמריקנית הצפויה. לאחר שנים רבות שבהן נתנו מדינות ערב את הטון באשר לנעשה במזרח התיכון – ממצרים של נאצר בשנות ה-50 וה-60, דרך עיראק של סדאם חוסיין בשנות ה-80 וה-90 ועד מדינות כגון סוריה של משפחת אסד, סעודיה ומדינות אחרות. מולן, איראן הח'ומייניסטית נותרה מרוסנת עד להפלתו של סדאם חוסיין מהשלטון, ואילו טורקיה ראתה עצמה זמן רב כמי שמשתייכת לאירופה.

אולם נפילתו של סדאם חוסיין, לצד הקשיים הכלכליים וחילופי השלטון הצפויים במצרים, דוחקים את המדינות הערביות לטובת שתי הענקיות, איראן וטורקיה. המצרים מנסים לתמרן בתוך התמונה החדשה הזאת – עם אובדן המטרייה האמריקנית, זקוקים המצרים לייצר יחסים טובים עם האיראנים והטורקים ולנסות להיעזר בהם כדי לשמור על יציבות במזרח התיכון. המצרים במצב כזה מתקרבים לאיראנים בשל תחושת האיום והמצור ובשל החשש כי האיראנים יוכלו לייצר נשק גרעיני שיאיים על מצרים.

צחוק הגורל הוא שהמצרים עצמם מסייעים לאיראנים בכך באמצעות העזרה לעקוף את הסנקציות. ההתקרבות לטורקיה היא חלק ממגמה כל-ערבית להישען על הטורקים כדי שיחסמו את ההתפשטות האיראנית. ארדואן נתפס כיחיד באזור שיכול לעשות זאת, מלבד ישראל.

מבחינת האיראנים והטורקים, בת ברית ערבית זה עניין חשוב ביותר במזרח התיכון מאחר וזו הדרך לזכות להכרה וללגיטימציה. בהקשר זה, מצרים, המדינה הערבית הוותיקה, הגדולה והחזקה ביותר, היא הגושפנקא הרשמית להתעצמותה של טורקיה בזירה.

ישנן שאלות רבות הממתינות למענה – הנסיגה האמריקנית מעיראק והשלכותיה; מי יחליף את מובארק וכמה זמן ישרוד בשלטון; האם איראן תצליח לשרוד את הסנקציות ללא זעזועים שלטוניים; האם מישהו ייזום מתקפה על איראן; האם תיזום איראן מהלך התקפי נגד אחת משכנותיה ועוד.

בהמתנה למענה לשאלות אלה, ימשיכו מדינות ערב לחפש לעצמן בעלות ברית. עבור ישראל זה הזמן להוריד פרופיל במזרח התיכון ולהתמקד בסגירת הגבולות, לנוכח האפשרות לזרמי פליטים מכל רחבי המזרח התיכון. אם תצליח ישראל לשמור על עצמה מחוץ למעגל הלחימה במזרח התיכון, ההתפתחויות העתידיות ישפיעו בצורה מעטה אם בכלל על ישראל, בעוד ששאר המדינות ימצאו עצמן במערבולות פנימיות ובמאבק על תמיכתן של המעצמות.

הערות

1. Baudouin Long, "Iran-Egypt thaw a sign of future cooperation, say experts", AlMasryAlYoum, 17/11/2010

2. "Iran-Egypt cooperation will benefit Islamic world: Larijani", Teheran Times, 17/03/2010

3. "'Iran-Egypt split pleases Israel'", PressTV, 05/10/2010

4. Jonathan Schanzer, "How Egypt Is Helping Iran to Circumvent Sanctions", Atlantic, 15/11/2010


מאמרים נוספים